הבמאי דים אמור זוכה בשני פרסים (מתוך חמישה) בפסטיבל באוקראינה להצגה “מכשפה” המבוססת על תנועה ללא מילים. “אנחנו גאים להביא כבוד למדינת ישראל”, הוא אומר

דים אמור, מנהל ומייסד “האקדמיה לאומנויות הבמה”, שמח מאוד לגלות שבית הספר שלו הוזמן לקחת חלק בפסטיבל התאטרון הבינלאומי באוקראינה, אבל אפילו הוא לא תיאר לעצמו שיזכה לכבוד גדול בהרבה, עם שתי זכיות מתוך חמש אפשריות בפסטיבל הבינלאומי.

ההזמנה להופיע בפסטיבל האוקראיני “פיד מסקוי לגנד” עם ההצגה “מכשפה” מגיעה אחרי שגרסתו של אמור למחזה VIY של ניקולאי גוגול כבר קצרה שבחים רבים, הן בישראל והן בעולם. גרסתו של אמור להצגה מבוססת על תנועה ללא מילים, ועל כן מתאימה לכל קהל, לא משנה איזו שפת אם הוא דובר.

בשנה שעברה הוזמנה האקדמיה לפתוח את עונת החורף באולם “לייסה” האוקראיני עם ההצגה המדוברת, בכיכובם של השחקנים הראשיים טניה טל מחין ורוסלן ויליטניצקי. היתה זו הפעם הראשונה שבה בית ספר ישראלי למשחק הוזמן להציג בתיאטרון רפרטוארי באירופה. לאחר מכן קיבל בית הספר פניות גם מרוסיה, פולין, גרמניה ובולגריה.

בחודש יוני האחרון הציג בית הספר את “מכשפה” בפסטיבל “או טרויצי” במוסקבה, מסגרת תחרותית מול תיאטראות אירופאים גדולים ברחבי אירופה, מאסטוניה, טורקיה, מולדובה, גרמניה, רוסיה ועוד. מספר חודשים לאחר מכן, כאמור, הוזמנה ההצגה להשתתף גם בפסטיבל האוקראיני בעיר צ’רניגוב.

הבמאי מספר בגאווה, כי הדיון שלו עם השופטים והקהל שנכח באולם לאחר ההצגה נמשך שעות ארוכות. “כבר אז הרגשתי שמילאתי את מלאכתי, כי העיקר מבחינתי היה לגרום לצופה להרגיש ולחשוב. המחזה מוגש ללא מילים, ככה שאם הצלחתי לעורר אצל הקהל רגשות בצורה חזקה כל כך, עמדתי במשימה שלי”. הבמאי מספר כי מדובר היה בחמש שעות מרתקות, שהחלו בהצגה עצמה ועברו לשאלות ותשובות ללא הפסקה.

אך כאמור, היה גם בונוס. ההצגה זכתה בשני פרסים מתוך החמישה האפשריים: פרס עבור בימוי יוצא מן הכלל לדים אמור, וכן מקום ראשון בקטגוריית עיבוד ספרות קלאסית. “זה כיף לייצג את ישראל, אבל להביא ניצחון שכזה זה בכלל כבוד גדול”, מודה אמור.

בנקודה זו חשוב לדים אמור לציין כי כל פרויקט “מכשפה”, מתחילתו ועד סופו, כולל ייצוג ישראל במדינות רבות באירופה, השתתפות בפסטיבלים ואף זכייה בפרסים, נעשה אך ורק בזכות מרצם ותרומתם של אנשי “האקדמיה” והסטודנטים, אשר רובן המוחלט של ההוצאות נפלו עליהם, החל מטיסות, דרך לינה, חזרות בחו”ל ועוד, ללא כל תמיכה של משרד ממשלתי או גוף אחר. “מדובר באחריות עצומה ובהוצאות אדירות”, אומר אמור. “אנחנו עושים את זה מאהבה לאומנות המשחק, וכדי להגיע לכמה שיותר אנשים, אבל גם בשביל להביא כבוד לישראל. תמיד אנחנו נקלעים לקשיים בחו”ל: פעם זה חדר חזרות שהבטיחו ולא נתנו, פעם זה לא מספיק חדרים במלון… אבל תמיד אנחנו נופלים על הרגליים ושמחים עם מה שאנחנו מצליחים לעשות, והנה, גם מצליחים לייצג את המדינה בכבוד. אני מקווה שבעתיד הקרוב, ולפני הפסטיבל הבא, נקבל תמיכה אמיתית”.

תגובות

להשאיר תגובה