“אם אני מדבר אני נדפק, אם אני לא מדבר אני גם נדפק, מה אני אעשה?”, כ-80 אלף מגמגמים חיים בישראל, כמה מאיתנו מכירים כאלה? כמה מאיתנו מכירים את התופעה? כן, כמו חייזרים, הם הולכים בינינו, שותקים, נפתחים רק לאנשים מסויימים ואנחנו כלל לא שמים לב. אז הנה, ביום שישי, בשעה 23:15, נקבל טעימה קטנה מהנושא הכל-כך מורכב הזה. סרטו של אמיר ראג’פורקר המגמגם בעצמו, “איך לא לומר אני אוהב אותך?…” משודר בערוץ השני 

לאחרונה נושא המודעות לגמגום מקבל תאוצה, סרט זוכה האוסקר, ‘נאום המלך’, עזר מאוד. בנוסף, שחקנים רבים מתחילים להתוודות על כך שגמגמו בעבר. אחת מהן היא הכוכבת הבריטית, אמילי בלאנט, שכבשה את המסך בסרט ה’שטן לובש פרדה’ ולאחרונה הצהירה בראיון מיוחד שגימגמה עד גיל מאוחר.

“בסך הכל רציתי שאנשים יצפו בסרט, יהנו, יצחקו, יבכו ויפתחו לתופעת הגמגום”, מכריז אמיר. “אין דבר יותר מרגש מאנשים שניגשים אליך ומודים לך. מגמגמים רבים ניגשו אלי בהתרגשות והזדהו עם סיטואציות בסרט. גם אנשים שלא מגמגמים, נהנים מהסרט”. אמיר ממשיך, “דעתי היא, שהגמגום נוצר בכדי ללמד אנשים להיות טובי לב. הרבה פעמים אני מדבר עם אדם זר, שלאחר מספר רגעים מבין שאני מגמגם ואז אני רואה בעיניו את האור, לפתע הלב שלו נפתח. אני מקווה שהסרט עושה וימשיך לעשות זאת עבור הצופים”.

Director2

אמיר והכוכב הראשי של הסרט, יואב בנאי, עבדו שעות נוספות בכדי להכניס את הנצר למשפחת בנאי לתוך הדמות המגמגמת. השניים החלו נפגשים מידי יום בכדי למצוא את הדמות ולתרגל אותה. אמיר, “זה היה מתיש מאוד, בהתחלה היה קשה למצוא משהו שמייחד את הגמגום של דביר. יואב עשה עבודה מדהימה והרגשתי שאט אט הוא נכנס לדמות. מה שמצחיק, שבסוף הצילומים, התוודה, שבסופו של דבר הוא הסתכל עלי ופשוט שיחק אותי “.

יואב עצמו הגיב, “בגלל שגמגום כל כך רחוק ממני, הרעיון לגלם דמות עם ליקוי בדיבור היה אתגר גדול, משהו שהפחיד אותי אם אצליח לעמוד בזה. לא היה פשוט להיכנס לזה, אבל הייתי שמח להיכנס לזה בסופו של דבר, ובזכות הסרט כשחקן למדתי לעשות עבודת דמות. הסצנות עם דנה היו הקשות ביותר, המצב הזה של גבר שהוא חסר בטחון מול בחורה כשהוא חייב להפגין הכי הרבה ביטחון, בחיים שלי, אני בדיוק הפוך, ככה שזו הייתה חוויה”

יואב מסכם, “כל הכבוד להם על ההתמודדות. החיים שלהם מאד קשים. הרבה פעמים לפני פתיחת הפה מה שנראה לי אינטגרלי, בשבילם זה סיוט. במיוחד בפעם הראשונה כשאתה עומד ומדבר מול מישהו. אני חושב שהמהלך של אמיר אמיץ, הוא נתן את הקרביים שלו, זה ראוי להערכה.

גם דנה מיינרט, הלו היא מושא אהבתו של דביר, אנה מרעננה, גילמה דמות של מגמגמת. “אני זוכרת את התסכול הגדול, בין מילה למילה (עד שהמילה יוצאת כאילו) גם שלי וגם שלו, כאילו הרצון מצד אחד לעזור לו להתבטא בלי לפגוע בו, והפוך מהצד שלי, להצליח לבטא בלי שיתייאשו ממני באמצע. בתור בוגרת טרייה בבית ספר למשחק אז… זה היה תרגיל נהדר בלמצוא איך לבטא את עצמך ללא הכלי הכי פשוט- הדיבור. המון רגש ואני בכלל חשופה בתוך הדבר”.

IMG_2960

הבימאי בן ה-34 משוהם, גם נידב מידע מעניין על העבודה עם מיינרט, “בהחלט היה מהפנט לעבוד עם דנה, בתור גבר קשה לי לדעת בדיוק איך מגמגמת מתנהלת וכו, למרות שחקרתי את הנושא לעומק. בפגישה הראשונה שלנו, דנה הרגישה את הדמות, ושאלה אותי אם היא יכולה לתת לה את הצבע שהיא עצמה רוצה, היו לה רעיונות שלא חשבתי עליהם והדמות והסרט ממש התחילו לקבל צורה אמיתית”.

אמיר גם פעיל ומתנדב בעמותת אמב”י, ארגון המגמגמים בישראל, התומכת היחידה כיום בישראל למגמגמים “הארגון מנסה לעזור כמה שרק ניתן לכל המגמגמים ובכלל להעלאת המודעות. בזכותו הסרט משודר בערוץ 2, אני מודה להם מכל ליבי. חשוב יותר שאנשים מגמגמים ירגישו נוחות, אין סיבה להיות מדוכא, בודד או כל דבר אחר, היום כשהכול פתוח והעולם הפך לקטן, יש עם מי לדבר”.

ברזומה של אמיר אפשר למצוא מספר סרטים בהחלט מעניינים, תחילה פיצ’ר שכתב באנגלית בשם “Shut Up!” ובוים על ידי ראג’ ראהי בימאי ניו יורקי, הצילומים נערכו בארה”ב. לאחר הסרט, החליט שברצונו גם לביים ואז נכנס ללמוד קולנוע בקמרה אובסקורה בת”א. “כל הסצנות לקוחות מהחיים שלי, כמובן שחלקם בהקצנה במטרה לבדר, חייבים לקחת את החיים בצורה הומוריסטית, זו הגישה שלי”. ומה לגבי אנה מרעננה שלו, “היו כמה כאלה, לאו דווקא מגמגמות, אני חושב שהזוגיות תגיע באופן טבעי, כשם שכל מיני קשרים קרו לפתע”. לסיכום, אמיר פונה לצד הפילוסופי של העניין, “אני תמיד שואל את עצמי, אם לא הייתי מגמגם, האם הסרט הזה היה קורה? כלומר, האם הייתי כותב כל כך הרבה? ייתכן שאם הייתי יכול לדבר, הייתי מדבר במקום לכתוב כל כך הרבה. הסרט הוא הביטוי העצמי שלי”

 

צילומים: עופר פרדס 

41 הערות

להשאיר תגובה