ערב של חודש נובמבר, בחוץ קריר , יש רוח,וריח חזק של גשם באויר ובן זוגי שיחיה מאיץ בי שכבר נצא לריבר ברמת גן, על הפרק טעימות מהתפריט החדש והקיים ובעיקר שבירת שגרה שכל כך הכרחית בימים אלו. הריבר נולדס בר היא מסעדה טובה, היא קיימת כבר כמה שנים והטעמים שלה הם סימן ההיכר שכל כך מזוהה איתה, זו אולי באמת הסיבה שהסכמתי לצאת בקור ולחרף את נפשי לטובת סושי.
הגענו למקום בחצי שעה של איחור, אבל אין מה לדאוג השולחן מסודר ומאורגן כבר חיכה לנו, כאילו רצה שכבר נסב לו חברה, מלצר חינני ניגש ששמר על קשר עין ניגש אחרי כמה דקות, בירך לשלום, חיייך חיוך רחב ועבר להמלצות מצויינות שהוכיחו את עצמן לאורך כל הארוחה, התחלנו במרק שנקרא בפשטות "הפר הלוהט"- המרק שבסיסו בעל חריפות קצת שינה את עורו לבקשתי, והגיע בחריפות מעודנת כדי שיתאים לחיך המצוי, הוא מורכב מנתחים של בשר בקר, אטריות ראמן ביצה קשה ירקות וציר מרק בקר, הוא הוגש למרכז השולחן בדיוק בטמפרטורה הרצויה והיה מצויין עד כי נשאנו ויכוח חרישי על הכפית האחרונה.
המנה השניה שהגיעה לשולחן הייתה "מושו אנטריקוט"- מדובר בנתחים של בשר אנטריקוט, מוקפצים עם בצל וטריאקי המגיעים לשולחן עם פלחי מלפפונים דקים וטורטיות שעוטפות את הבשר ושומרות על הטעמים בפנים עד השלב של המפגש עם הפה, ואז מתחילה החגיגה האמיתית.
בשלב הזה אנחנו כבר מאוהבים, במלצר, במנות, בטעמים ובריחות, ואז מגיעות העיקריות, ראשונה מונחת לאחר כבוד מנה שנקראת "עוף בקשיו" השם הפשוט למדי ממש לא עושה חסד למנה, שפשוט טעימה, מדובר בנתחי פרגית מוקפצים עם פטריות, בצל, פלפל אדום ובצל ירוק המוגשת לצד אורז לבן. הטעמים מתקתקים במידה, ובמגע עם האורז שמשמש כתוספת נחוצה נוצרת חוויה מצוינת.
המנה השנייה שהוגשה לנו הייתה "הקימונו הירוק" מנה שמורכבת מאטריות ביצים מוקפצות עם נתחי עוף, בוקצ'וי, זוקיני, שעועית ירוקה, ברוקולי, בצל ירוק וכרישה בקרם קארי ירוק, ריחן נענע וכוסברה. אני באופן אישי סולד מירוקים, אבל בן זוגי שנהנה מכל תבשיל עם קארי טעם, התענג ונהנה מכל ביס למרות מחאותיי הנמרצות שלא ממש נשאו פרי והותירו את הצלחת יתומה מהתבשיל שהונח עליה כמה דקות קודם.
רגע לפני סיום קינחנו בסושי, האחד עם שבבי טמפורה סלמון אבוקדו וטמאגו ושני באותה וריאציה באל בלי הטמפורה, שניהם היו מצוינים, וניכר היה שהמלצר שהמליץ לנו על מנות לאורך כל הערב ידע בדיוק על מה הוא מדבר, כל מנה קלעה לחייך כאילו הורכבה במיוחד בשבילנו והחיוך והטפיחה על הכרס בסיום רק הוכיחו את הטענה.
אבל רגע, הרי באמת אי אפשר בלי קינוח, המשכנו עם ההמלצה וקיבלנו שני כדורי קוקוס מעוטרים בשבבי פקאן מסוכרים וממכרים. צריך משהו מתוק מזה לסיים ארוחה אסיאתית? אז זהו שלא.
