כתב וצילם : איתן אלחדז ברק
קולו של השגריר: מחזון למנגנונים מעשיים
את הדיון פתח רשמית שגריר קזחסטן בישראל, הד"ר דאולט ימברדייב, בנאום מקיף שחיבר בין האתגרים הגלובליים לבין השותפות הבילטרלית ההדוקה:
השגריר התמקד בתוצאות המעשיות של הישיבה ה-24 של מזכירות הקונגרס, שהתקיימה באסטנה ב-7 באוקטובר בראשות סגן נשיא קזחסטן, ערלאן קארין, בהשתתפות למעלה מ-30 נציגים מ-20 מדינות: "הישיבה ה-24 סימנה שלב מעשי חדש בהתפתחות ההיסטורית של הקונגרס – לראשונה אומצו מסמכים מעשיים המכוונים לפעולה, המבססים גישות משותפות בקרב מנהיגי דת להתמודדות עם אתגרי השעה." השגריר פירט את אימוצם של הקוד האתי לשימוש בבינה מלאכותית במרחב הדתי (המעגן את עליונות כבוד האדם, חופש המצפון והאחריות האנושית), המסמך על תפקיד הדתות במאבק בשינויי האקלים (המשמש פלטפורמה ערכית לדאגה לטבע ולדורות הבאים), ואת אמנת זכויות הילד החולה במחלה חשוכת מרפא (יוזמה משותפת של קזחסטן והכס הקדוש).
"מה שכולנו עושים יחד כאן היום הוא אכן דבר מיוחד במינו – אנו עושים את צעדינו הראשונים לעבור מדיאלוג לפעולה," הדגיש השגריר ימברדייב, והציע לקדם את הטמעת המסמכים האתיים והאקלימיים הללו, לצד תמיכה ביוזמתו של הנשיא קאסים-ז'ומארט טוקאייב להקמת תנועה גלובלית לשלום, בתוך אירועי ההסברה והחינוך בישראל. בדבריו ציטט את אזהרת הנשיא טוקאייב כי "העולם נכנס לתקופה של חוסר ודאות וזמנים סוערים שלא נראו כמותם מאז המלחמה הקרה", והדגיש כי למרות הסערות הללו, חובתם של מנהיגי הדתות היא לפעול יחד לשמירת השלום הדתי.
מדרך המשי להסכמי אברהם: מדיבורים למעשים
גולסנה קוז'אבאי, יו"ר מועצת המנהלים של המרכז הבינלאומי לדיאלוג בין-דתי באסטנה, הזכירה בפתיחת דבריה את הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם בנובמבר 2025 ואת קריאת הנשיא טוקאייב למנהיגי הדתות לשמש "שליחי שלום". "דיאלוג לבדו אינו מספיק – עלינו לתרגם הבנה הדדית לשיתוף פעולה מעשי", הצהירה, והציגה שלושה מסמכים שאומצו באסטנה כבסיס לשיתוף פעולה עם מומחים ומוסדות מישראל: קוד אתי לשימוש בבינה מלאכותית (AI) בהקשר דתי למניעת הפצת הצהרות מפוברקות ושנאה; מאבק משותף במשבר האקלים ברוח מושג ה"אמאנאת" (Amanat) הקזחי – החובה המוסרית להגן על הפיקדון שהופקד בידינו למען הדורות הבאים; ואמנה שפותחה עם הוותיקן ובית החולים "במבינו ג'זו" להגנה על זכויות ילדים החולים במחלות חשוכות מרפא
את השורשים התרבותיים וההיסטוריים של המודל הקזחי הציג האימאם נורלאן אסאנוב, נציג המנהל הרוחני של המוסלמים בקזחסטן. אסאנוב תיאר כיצד מפגש הדרכים ההיסטורי על "דרך המשי" הנחיל במסורת הקזחית את התפיסה ש"אורח הוא מתנה מאלוהים, ושכן הוא שותף לנצח". הוא הדגיש עיקרון מוסרי עמוק: "המוסלמים מהווים את הרוב המוחלט בקזחסטן, אך עבורנו היותנו רוב אינה פריבילגיה אלא אחריות עצומה כלפי אחינו בני הדתות האחרות".
הבישוף פיוטר פיטלובאני מקרגנדה הישווה את הפסיפס הקזחי ל"דומברה" – כלי המיתר הלאומי שבו מיתרים שונים יוצרים יחד הרמוניה מושלמת. פיטלובאני הדגיש את מחויבות הכנסייה להצהרת "נוסטרה אטאטה" נגד אנטישמיות, והציע מודל של "דיאלוג באמצעות שירות" הכולל התנדבות בין-דתית לסיוע לקשישים ולחולים. לצדו, הבישוף רוסטיסלב נובגורודוב מהכנסייה הלותרנית שיתף על הפצת ערכי אסטנה בכנסים בינלאומיים ברוסיה.

מכונות חסרות נשמה ומגפת הבדידות: הדתות מול עידן הבינה המלאכותית
אחד הצירים המרתקים ביותר במפגש היה העיסוק האינטנסיבי במהפכת הבינה המלאכותית (AI) – נושא שעמד במרכז מושב הקונגרס באסטנה באוקטובר האחרון. בעוד שבעולם הטכנולוגי עוסקים בביצועים ובאלגוריתמים, סביב השולחן במלון דן בחנו הדוברים את הטכנולוגיה דרך משקפיים של מוסר, נשמה וחוסן חברתי.
גולסנה קוז'אבאי הציגה את הצד האפל של המהפכה: הסכנה שבינה מלאכותית תשמש ליצירת הצהרות דתיות מפוברקות ("דיפ-פייק" תיאולוגי) המיוחסות למנהיגי דת או לכתבי קודש, באופן שיצית חוסר אמון, שנאה ואלימות בין קהילות. הקוד האתי שגיבש המרכז בקזחסטן מדגיש את החובה לאמת תכנים דתיים ולהותיר את האחריות המוסרית בידי בני אדם.
אבינועם יהונתן קוצ'ר, יועצו של הרב הראשי האשכנזי לישראל שהשתתף במושב באסטנה בחודש שעבר, שיבח את האופן השקול שבו ניגשו מנהיגי הדתות לסוגיה. "מה שעודד אותי יותר מכל בקונגרס באסטנה הייתה הרוח שבה הנושא נדון – לא מתוך פחד ולא מתוך התלהבות עיוורת", אמר קוצ'ר. "הדיון לא היה האם עלינו לאמץ או להתנגד לקידמה; הקידמה כבר מתרחשת במלוא הקיטור. השאלה היא כיצד להבטיח שהקידמה תשרת את האנושות מבלי שנאבד את מה שהופך אותנו לאנושיים. אני שואב כוח מהישיבה כאן בין מנהיגים שמבינים שחמלה, אמונה, מצפון והנשמה האנושית לעולם לא יוכלו להיות מוחלפים על ידי מכונות". דברים ברוח דומה השמיע גם דוד ענתבי סקה, יועץ הרב הראשי הספרדי לישראל, שהדגיש כי "השאלה אינה רק מה הטכנולוגיה מסוגלת לעשות, אלא באיזו מידה של אחריות מוסרית אנו בוחרים להשתמש בה, כך שלעולם לא תחליף שיקול דעת אנושי".
הבישוף הקתולי פיוטר פיטלובאני חיבר את הדברים אל "קריאת רומא לאתיקה של AI" ואל האנציקליקה של האפיפיור לאו ה-14 (Magnifica Humanitas): "בינה מלאכותית היא פרי מרשים של השכל האנושי, אך למכונה אין נשמה, אין מצפון מוסרי ואין יכולת לחוש חמלה. החלטות הרות גורל הנוגעות לחיי אדם, לבריאותו ולכבודו לעולם אינן יכולות להיות מופקדות במלואן בידי אלגוריתמים. אנו זקוקים ל'חוכמת הלב' כדי שהטכנולוגיה לא תרדד בני אדם לכדי משאבים דיגיטליים".
זווית מפתיעה ומקורית במיוחד על סכנות ה-AI העלה בשלב הדיון הפתוח הרב ד"ר אהרון אריאל לביא, לשעבר מנכ"ל מרכז ירושלים לבין-דתיות וכיום ראש תחום שותפויות בינלאומיות במשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. "יש אתגר ספציפי אחד בבינה המלאכותית שמנהיגי דת חייבים לתת עליו את הדעת, והוא משבר הבדידות והבידוד החברתי", התריע ד"ר לביא. "המשבר הזה צפוי להחריף דרמטית ככל שאנשים יפתחו מערכות יחסים עם מכונות במקום עם בני אדם. אנחנו יודעים היטב שבדידות ובידוד חברתי הם המנוע המרכזי שמוביל להקצנה ולרדיקליזציה".

מעבר ל"סובלנות": כשפסוק מהקוראן מהדהד מפי רב
המפגש התכנס בדיוק ב"יום הסובלנות הבינלאומי" של האו"ם (16 בנובמבר), והרב ד"ר יעקב נגן, נשיא מרכז ירושלים לבין-דתיות, ניצל זאת כדי לאתגר את עצם המושג. "גם בלטינית (Tolerare) וגם בעברית, המילה 'סובלנות' נגזרת מ'סבל' – לשאת את האחר כנטל וכמעמסה", הסביר הרב נגן. "כשמתחים עולים, הגישה הזו קורסת; הפתרון טמון בהפיכת הזהות הדתית ממחיצה לגשר, ובמעבר מדו-קיום ל'התעלות משותפת' (Co-elevation) ואחווה". הרב נגן, שחתם באוקטובר האחרון בפורום ה-G20 בארה"ב על "הצהרת אחווה יהודית-מוסלמית" עם האימאם טאליב שריף, חתם את נאומו בציטוט נרגש מהקוראן העוסק ב"אהל אל-כיתאב" (אותו תרגם כ"משפחת הספר"), הקורא למאמינים להיאחז יחד בחבל האל ולא להתפלג.
המחווה הזו ריגשה עמוקות את שגריר קזחסטן בישראל, דאולט ימברדייב, שביקש מיד את רשות הדיבור: "תודה לך ד"ר יעקב על הציטוט מהקוראן הקדוש, הלוואי שהזהות הדתית תאחד אותנו ולא תפריד בינינו – אינשאללה ובעזרת השם!".
ד"ר דיוויד רוטשטיין, מזכ"ל הקהילה הבהאית הבינלאומית, טבע את המונח "דיפלומטיה רוחנית", והדגיש כי אמון, שוויון מגדרי וחינוך הם תנאי בל יעבור לשלום בר-קיימא. אבינועם יהונתן קוצ'ר (יועץ הרב הראשי האשכנזי) ודוד ענתבי סקה (יועץ הרב הראשי הספרדי) הדגישו כי הבינה המלאכותית מחייבת פיקוח מוסרי שישמור על צלם אדם ועל נשמתו מול סכנת האלגוריתמים.
פרופ' יוליה שפובל מאוניברסיטת גומיליוב בקזחסטן התריעה על פגיעותם של סטודנטים למקצועות טכניים לתהליכי קיצון, וקראה לשלב חינוך רב-תרבותי גם בפקולטות להנדסה.
הפיל שבחדר: בין כאב המלחמה לקריאה לדיאלוג פנים-דתי
על אף האווירה ההרמונית, המציאות הישראלית והמזרח-תיכונית המדממת לא נותרה מחוץ לדלתות האולם. מי שהניח אותה על השולחן בכנות ובכאב היה ד"ר חאלד חליפה, מנכ"ל המועצה הערבית ליחסי חוץ מנצרת, ארגון המייצג מוסלמים, נוצרים ודרוזים בישראל.
"המדינה הזו סובלת ממלחמה כבר שלוש שנים, ואנחנו חייבים לחשוב כיצד לעצור את המלחמה וליצור דיאלוג ושלום בין פלסטינים לישראלים". הוא דיבר בכאב על הסטיגמות השליליות שדבקו באסלאם בזירה הבינלאומית בעקבות פוליטיקאים המנצלים את הדת להמשך הסכסוך, בעוד שהאסלאם במהותו הוא דת של שלום ודו-קיום. "במדעי המדינה לומדים שיש תיאוריה ויש פרקטיקה", אמר חליפה. "התיאוריה מדברת על שלום ודיאלוג, אבל בפרקטיקה מנהיגים פוליטיים משתמשים במצב כדי להמשיך את העימות. תפקידנו כמנהיגי דת מכל האמונות"

אל הנקודה הזו בדיוק התנקזו דבריו של סטיבן איילו, מייסד ארגון Debate for Peace ודוקטורנט בבית הספר ליישוב סכסוכים "ווסטיה" (Wasatia), שחוקר בשנתיים האחרונות את השימוש לרעה בפסוקי התורה והקוראן להצדקת אלימות דתית. "גם היהדות וגם האסלאם קובעות באופן יסודי שאסור ליטול חיי אדם", הסביר איילו. "כיצד פועלים קיצונים דתיים? הם מסמנים קבוצה חיצונית ואומרים: 'את הקבוצה הזו מותר לתקוף, היא מחוץ לאיסור הרציחה'. בהדרגה הם מרחיבים את המעגל הזה לעוד ועוד קבוצות, עד שזה חוזר אליהם כבומרנג – ואז אנו רואים יהודים תוקפים יהודים אחרים, ומוסלמים תוקפים מוסלמים אחרים בשם הדת".
כדי לבלום את הבומרנג הזה, שעליו הזהיר גם הרב ד"ר אהרון אריאל לביא כשציטט את אמירתו המפורסמת של הרב לורד ג'ונתן זקס ז"ל ("אנטישמיות תמיד מתחילה ביהודים, אך לעולם אינה מסתיימת ביהודים"), קרא איילו לכונן "הומניזם דתי" המבוסס על בריאת כל אדם בצלם אלוהים. "דיאלוג בין-דתי (Interfaith) הוא חשוב", סיכם איילו בקריאה לפעולה, "אבל מה שאנחנו זקוקים לו בדחיפות הוא דיאלוג פנים-דתי (Intra-faith). החובה של כל אחד מאיתנו היא לצאת החוצה ולהתעמת עם אנשים בתוך המסורת הדתית שלנו ובתוך הקהילות שלנו שמפרשים את כתבי הקודש באופן קיצוני ואלים. אם אנחנו לא נתמודד איתם – מי יעשה זאת?".
אקורד סיום: "אל תוותרו"
השולחן העגול נחתם בקריאתו המרגשת של השגריר ימברדייב: "אנא, אל תוותרו. בואו נמשיך הלאה וניקח את האור הזה של אהבה וסובלנות אל קרקע של היגיון משותף".
רגע לאחר מכן, כשהנוכחים התקבצו ל"תמונת משפחה" חמה, שיתף השגריר בגאווה כיצד זכה להדליק נר חנוכה בישראל וסיכם בחיוך את רוח היום כולו: "אני תמיד אומר שאני חלק מיהודי, חלק ממוסלמי וחלק מנוצרי – כולנו תחת אל אחד"



