הכירו את רון גרא (יליד 1947, נס ציונה) , משורר ישראלי עצמאי ומחנך ישראלי, שבאמתחתו אחד עשר ספרים המתפרשים על פני 34 שנה ( מאז ספרו הראשון, "אפלולית" מ-1982) של הוצאת ספרי שירה מיוחדים, שונים ורבגוניים שעל אף עקביותו הרבה וכשרונו הרב של גרא, מעולם לא התיימר להימנות עם המשוררים ה"נורמטיביים", להתחכך בחוגי בוהמת כותבים למיניהם ולהשתייך לקבוצת סופרים כלשהיא ( מלבד היותו פעיל באגודת הסופרים העבריים).

גרא, המלמד בשני העשורים האחרונים בתיכון בנס ציונה, מוסיף לכתוב ולהוציא ספרים גם "מתחת לרדאר" התקשורתי, כשהאחרון שבהם: "וכמו כוכב באותה המסילה" הושק לפני כחודש בבית הסופר בתל אביב.

כיוון שבמגזין אנו דוגלים בלתת במה לאנשים שלא בהכרח מקבלים אותה (או מחפשים אותה), ראיינתי את גרא לרגל צאת הספר החדש וניסיתי להבין "מה עובר במוחו של משורר עברי אמיתי".

רוני, ספר לי: כיצד נולד הספר החדש ?

"הספר החדש נולד  מתוך אסופת שירים שנכתבו העקר בשנים 2013 -2015,השירים מבטאים כאב  ההתבגרות   המחלות  המתוספות  עם הגיל והפחד מטייל בין השירים, יחד עם זאת  נולדו נכדות,המרנינות רגעים יפים בחיים וגם להן הקדשתי שירים."

מהי השעה האידיאלית עבורך לחבר שיר ? מאין אתה שואב השראה?

"אין שעה קבועה.שירה בעיני הוא ענין מורכב, שום דבר אינו נכתב ככה סתם,אני שומע את השיר לפני שאני כותב אותו, הוא כאילו מתפרץ ממני, זה לא מכוון ,אני כותב ספונטנית, ומשאיר את זה-עד שהשיר קורא לי לשפץ אותו, שיר יכול להיות מונח זמן רב בגירסתו הראשונה, השיפוץ הוא שמיעה מחדש של השיר. רק כשאני מרגיש שהשיר שלם, שהסימפוניה גמורה, אז אני משחרר אותו."

מה מייחד את "וכמו כוכב באותה מסילה" מספריך הקודמים?

"מה שמייחד את הספר הזה, שהוא מחולק הפעם לשערים:שער בנושא אהבה, שער שני:דיוקנאות של טיפוסים ואנשים שנתקלתי בהם וניסית לצייר אותם במילים. שער על אני  וביתי ועל המתרחש בבית בו אני מתגורר. שער על עונות השנה המתחלפות. שער על משפחתי-הורי שאינם עוד, אחי שנפטר לאחרונה ועוד. שער אינטראקציות-שירים על בדידות חרדה געגועים, חלומות ועוד. ושער אחרון על חולי ובריאות."
מהי התגובה הכי מרגשת שקיבלת עד כה מהספר החדש?

"מצרף מה שכתבה לי משוררת שקראה את ספרי:

שלום רון היקר
סיימתי הערב לקרוא את ספרך "וכמו כוכב באותה מסילה" (את שאר ספריך אקרא בהמשך, מקווה שבקרוב)
בהחלט ניכרת היד הכותבת הרגישה והחדה בו זמנית. שיריך חשופים ואישיים מאד, ונוגעים בגרעין האנושי של האדם, ולי באופן פרטי נגע ספרך מאד. כמו שירך בעמ' 43, עשיתי טיול אנושי בין מילותיך ונהניתי ממה שקראתי. השירים שהכי דיברו אליי, מבין רבים אחרים כמובן, ואשמח לציינם הם: ידי קוצים (גם לי יש את הדימוי של "ידי קוצים" באחד משיריי, פוסט טראומה, מספרי החדש…היה נחמד לראות את הדימוי גם אצלך בהקשר אחר), כשאינך באה, באפילת המכונית, עליבות (שיר שובר לב ממש), ילדים וילדיו, נכדותיי בנות הארבע, שלוליות הנפש, ביעור חמץ (לקחתי אותו ממש אישית…), ושוב אחי, בדידות (שיר מדהים), כבאי, שמיטה (כ"כ נכון), חלומות ננעלים, משימה, רטיבות כלואה, ללכת על בהונות, זה כן זה.
לעומת מילות השיר "וידוי", אתה אדם, משורר, שאי אפשר לחלוף על פניך בשיויון נפש…ואתה כבר מתנה בחיי, בספרך הנהדר ובכישרונך.
מאחלת עוד הרבה שירים ופרסומים, הרבה רגעים חפוזים עם זמן איכות..והגשמת חלומות.
שבוע מעולה!"

untitled

מי קהל היעד שלך ?

"קהל היעד שלי הוא לאוהבי שירה לירית."

מה מניע אותך להמשיך ולהוציא ספרים ?

"מה שמניע אותי זה  ההתפרקות הנפשית ברגע שאני כותב שיר. אני נהנה מעצם הכתיבה ושיפוץ השיר-זה כאילו אני משפץ את עצמי."

מה השאיפה שלך כמשורר ?

"אין שאיפה מיוחדת, נהנה מעצם הכתיבה והשחרור שהשיר משחרר אותי. כמו מכחול וצבע לצייר כך השיר למשורר."

תאר את המשורר הישראלי הנורמטיבי. אתה כזה?

"יש כל מיני משוררים, היום בכלל  השירה החלה לבעוט והמון משוררים חדשים צצים על כל צעד ושעל, אינני רואה עצמי כלל וכלל כאיזה משורר ישראלי טיפוסי."

מתי ספר הבא?

"הספר הבא? אני כותב, יש כבר כמה שירים באמתחתי, אינני ממהר להוציא ספר נוסף , אם בכלל. המהות היא הכתיבה ולאו דווקא הוצאת הספר.ובכלל עם הזמן אתה פחות להוט לפרסם ולהוציא ספר."

115 הערות

להשאיר תגובה