בין שני עולמות

"הדיבוק" מאת אנסקי ידועה כהצגת מופת שעלתה מאות פעמים בהבימה, בתיאטרון גשר וזכתה לגרסאות שונות גם ברחבי העולם. האמת שנמנעתי מללכת אליה כי חששתי שתהיה  כבדה עלי. כששמעתי על ההצגה "הדיבוק בין שני העולמות", עיבוד להצגה המקורית שמשלב שחקנים ובובות, הייתי חייב לבדוק במה מדובר. הסתקרנתי והלכתי לראות אותה בתיאטרון הסימטה תוך חירוף נפש (להסתובב בלילה בסמטאות יפו העתיקה אחרי שבוע של אירועי דקירה – לא קל).

 

"הדיבוק בין שני עולמות" מביא את סיפורם של חנן ולאה, שני אוהבים הנקרעים זה מזו על ידי אבי הכלה שמשיא אותה לבן עשירים. חנן שבור הלב מת ולאה, שאינה יכולה לשאת את חייה בלעדי אהובה, בוכה על קברו ומתחננת שישוב אליה מעולם המתים. חנן עולה אליה, נכנס בה ודבק בה כדיבוק.

הכלה נלקחת אל הרב עזריאל, המצליח לאחר קרב לחיים ולמוות, לגרש את הדיבוק של חנן. ו… זהירות ספויילר בשורה הבאה – לאה, בראותה את רוחו של אהובה פורחת ועולה לה, אינה מוצאת סיבה להישאר בעולם הזה ומחליטה ללכת אחריו אל העולם הבא. סוג של סיפור רומיאו ויוליה בגרסה המיסטית היהודית.

ההצגה הייתה מרעננת ומפתיעה. בימוי מדוייק של שמואל שוחט, תפאורה חכמה ולא שגרתית שניצלה היטב את החלל הקטן בתיאטרון הסימטה ועבודה מרהיבה של השחקנים במקביל להפעלת הבובות שהפכו לחלק אינטגרלי מההצגה, כך שלעיתים כבר לא שמים לב לשחקנים עצמם. שילוב הבובות עם שחקנים אמיתיים הופך את ההצגה לכיף אמיתי ומאפשר לדמיון לעבוד שעות נוספות. אהבתי את סצנת גירוש הדיבוק עצמו שמאפשרת מתיחת גבולות אמיתית של הסצנה מכוון שלבובות אין מגבלות פיזיות בכלל (למעט אלו של מפעיליהן) והן יכולות לעשות כל דבר במרחב, מה שהגביל סביר להניח את חנה רובינא בגרסה המקורית שהועלתה במוסקבה כבר ב-1922.

אם חשבתם ללכת לראות את הדיבוק בגרסה קלילה, מיוחדת ומפתיעה זאת ההצגה בשבילכם. ישבתי מרותק במשך שעה שלמה, ההנאה מובטחת.


לתאריכי ההצגה הבאים ופרטים נוספים: https://www.facebook.com/groups/37423984393/?fref=ts

קרדיט צילום: קטי ג'לר

תגובות

להשאיר תגובה