צימרים מושקעים, גלריות לאמנות ואוכל אותנטי. בכפרים הדרוזים על הכרמל מתכוננים לעונת התיירות ומזמינים אתכם לטעום טעם אחר ליד הבית
נסעתי לסיור מאורגן בשני הכפרים הדרוזים הגדולים ביותר – דאלית אל כרמל ועוספיה ששוכנים על הכרמל. בסוף הסיור נכנסו לאכול ארוחת צהרים מפנקת במיוחד במקום שאין מילה אחרת מלתארו כקסום – 'דיוואן העמקים' ששכון בקצה הכפר עוספיה ומשקיף על עמק יזראל, עמק זבולון ובקצה עמק בית שאן. המקום הוא חלק מפרוייקטים 'עמים טעמים' אותו יזם אבי שלמה ומשלב אירוח אותנטי, הרצאה על מנהגי המקום וסיור בכפר עוספיה.
שם מעל הנוף הפסטורלי סיפר לנו בעל הבית כיצד נרקמה הברית ההיסטורית בין התנועה הציונית לעדה הדרוזית. ומתבבר שיש שם סיפור מדהים על תעוזה, חציית מחנה ואומץ לסלוח: שייח אסמאעיל קבלאן שנולד ב 1922 בהר הדרוזים בסוריה שירת בצבא הבריטי וגם כקצין בצבא הסורי. במלחמת השחרור התנדב קבלאן לצבא ההצלה הערבי בראשות פאוזי קאוקג'י . באפריל 48' נכנס נכנס הגדוד של קבלאן לגליל במטרה לנתק את חיפה מעמק יזרעאל . בסוף הקרב נספרו אבדות קשות לשני הצדדים. אבל מה שקרה אז היה אחת התפניות הגורליות ביותר שאפשר לדמיין באמצע מלחמה: ג'וש פלמון וגיורא זייד שלחמו בהגנה יצרו עמו קשר ותיאמו פגישה עם משה דיין שאחיו זוריק נהרג באותו הקרב. עד אותו קרב חשוב להבין שלא הייתה איבה בין הדרוזים ליהודים והם שמרו על נייטרליות. דיין שהתגבר על הדחף לנקום את מות אחיו שכנע את קבלאן שאין שנאה בניהם ושהיהודים עומדים לנצח במלחמה. קבלאן נסוג עם הגדוד שלו לסוריה. כשחזר קבלאן לסוריה הוא הסתתר שם מכיוון שפשטה שמועה שהוא סייע לאויב. קבלאן החליט לערוק ולחבור לדרוזים בכרמל שהצטרפו לצה"ל. בדרך הוא נעצר על ידי אנשי ההגנה ונכלא. גיורא זייד סייע בשחרורו והוא התיישב בעוספיה. בעקבותיו עברו עוד כמה עשרות חיילים דרוזים מסוריה לישראל והוא עצמו נדד בין כפרים עם מדים כשהוא מגייס עוד דרוזים. אחרי פרישתו הוא העמיק בדת והפך לשייח ואחד מנכדיו הפך ברבות הימים לנווט הקרב הדרוזי הראשון של חיל האוויר.
הסיפור הזה מדגים את הברית השוררת בין הדרוזים ליהודים שרק העמיקה עם השנים (חוק הלאום קצת פגם בכך) . היום הדרוזים הם עדה גדולה, מכניסת אורחים שהדת הסודית שלה מהלכת קסם.
בפתח עונת התיירות זה הזמן המתאים לפקוד את הכפרים הדרוזים ולהנות מחוויה קולינרית ותרבותית. בסיור בדלית אל כרמל (דליה בערבית 'גפן') ניתן לבקר בבית אוליפנט. היום הוא משמש כבית יד לבנים אך בתחילת דרכו הוא נבנה בשנת 1884 על ידי לורנס אוליפנט, חבר פרלמנט בריטי, סופר מיסטיקן וחובב התנועה הציונית. המקום שימש לו כמקום מפלט בקיץ שם לן יחד עם רעיתו אליס. בחודשי החורף אגב הוא עבר להתגורר במושבה הגרמנית יחד מזכירו נפתלי הרץ אמבר , כן אתם לא מתבלבלים – זהו המחבר של ההמנון הלאומי 'התקווה'.
במרכז הכפר שוכן 'יסמין' מקום מיוחד לצמחי מרפא והמורשת הדרוזית שהקימו בני הזוג מועין ופותה חלבי. פותה היא מה שקרוי 'מלקת צמחי רפואה' – מלאכה עתיקת יומין במסורת הערבית. במהלך השנים היא יצרה שילובים מעניינים של תערובות צמחי מרפא (בעיקר מורינגה ועוזרד) שלטענתה עוזר כמעט בכל חולי ומנקה את הדם. אני עצמי ניסיתי כמה פעמים את החליטה שהיא מוכרת ואין ספק שהוא מועיל לשיפור החיוניות ומערכת דרכי העיכול.
בדליה יש לא מעט צימרים שנפתחו בשנים האחרונות. אחד הגדולים שבהם הוא 'המקום בכרמל' ממנו נשקף הנוף ההררי של רכס הכרמל ובריכה צלולה נבנתה במרכזו. במקום ניתן להתארח בשתי בקתות עץ גדולות ושמונה יחידות מפנקות במיוחד בבתי אבן שכוללים ג'קוזי, מטבחון מאובזר,מיטה זוגית ופינת ישיבה. פאדי בעל הצימר התחיל עם שני צימרים שגדלו לשלושה וילות ועוד כמה צימרים. המחיר מתחיל מ 550 ₪ בחורף ועד ל 750 בעונה התיירותית. הוילה הגדולה שהוא מזכיר יכולה גם להגיע ל 2000 ₪.
ראש עיריית דאלית אל כרמל כיום הוא איש התקשורת הוותיק רפיק חלבי שמסביר לנו על התמורות שחלו בחברה הדרוזית בשנים האחרונות "78% מבעלי תואר ראשון אצלנו הן נשים. יש גם צניחה בילודה שמגיעה ל 2.1 – שיעור הילודה הכי נמוך בארץ".
לא הרחק ממרכז 'יסמין' שוכנת גלרית ציורים קסומה שמאחוריה עומד הצייר הדרוזי סאלח אל קרא שהגיע לציור במקרה "הייתי מומחה לזיפות ופתיחת ביוב" הוא מספר "כשעין הוד כפר האמנים היה בראשותי שימשתי כעוזרו של מרסל ינקו" אט אט נשאב אל התחום תחילה כעסק לכל דבר שעסק לדפוס אבן ואז החליט לפתוח גלריה בשנת 91
