יש לי וידוי.

את מסעדת "מיטבול" אני מכירה כבר שנים, בעלי אפילו אמר לי שהיינו בה פעם. הוא התעקש, למעשה, אך אני בעקשנותי אמרתי "מה פתאום, אתה מדמיין" או עוד כל מיני משפטים שאחרי 13 שנות נישואין אתם כבר מרגישים חופשי להגיד זה לזה, בכל אופן עמדתי על כך, שזו הפעם הראשונה שלי במסעדת ההמבורגרים המוכרת בראשל"צ.

האם בעלי צדק? נגיע לזה בהמשך.

זה היה יום שני, חם ולח מהרגיל (אוגוסט, כבר אמרנו?), הילדים מבלים אצל הסבא והסבתא ואנחנו מצאנו את עצמינו רעבים ביותר, אחרי קניות, באזור ראשון לציון. שנאכל? ברור. אז ראינו אותה קוראת לנו להיכנס פנימה כי תמיד יש חשק להמבורגר גם אם בחוץ 98% לחות.

עיון קל בתפריט המסעדה בסלולארי, תוך כדי מציאת חניה בקלות רבה (יש בשפע לפני המסעדה) ואנחנו כבר ישובים עם תפריטים ומלצרית נחמדה ואדיבה בשם ספיר שמגדילה ראש ומספרת לנו על המקום ועל המנות המיוחדות.

לקח לנו בערך 10 שניות לבחור מנות ראשונות (קרפצ'יו הפוך 51 שקלים) למה הפוך אתם שואלים? תצטרכו להגיע למיטבול ולגלות.. וחציל קלוי בטחינה 43 שקלים. לכאורה מנות סטנדרטיות ופשוטות. אז זהו שלא.

הקרפצ'יו התגלה כמנה מוגזמת וטעימה שיכולה בקלות להשביע 2 פיות רעבים במיוחד והחציל הורגש שנצלה כרגע והיה מלא בטעמים טובים של טחינה מיוחדת עם שום. המנות הוגשו לשולחן  בקפידה, בצלחות גדולות, נקיות ומעוררות תיאבון. אודה ואתוודה שכשראינו את מחיר המנות הראשונות קצת נבהלנו , אך כשהן הוגשו לפנינו הבנו כי הן כל כך ענקיות שמצדיקות את המחיר והתמורה.

אין ספק שהקטע במיטבול הוא ההמבורגר. כשלכל מנת המבורגר קוראים מיטבול. לי היה קצת קשה להתחבר לעניין,  כי מיטבול מבחינתי זה רוטב אדום עם קציצות לספגטי, אבל זו אני.

ברמת העיקרון למנות העיקריות הגענו כבר חצי מפוצצים, אך טרם הגענו לדבר שלשמו התכנסנו. ההמבורגר.

למנות עיקריות הזמנו מיטבול 170 גר' עשוי  MW (49 שקלים) עם תוספת בצל מטוגן (6 שקלים)  ומיטבול צ'פוטלי 250 גר' עשוי M (62 שקלים) + תוספת אסאדו מעושן (14 שקלים)

98_אנטריקוט_copy

ואז התחיל ערב.

המנות הגיעו לשולחן (שעבר פינוי, ניקוי ואף עריכה מחדש עם סכו"ם מתאים לחיתוך בשר!! שאפו למיטבול) כלאחר כבוד. וכבר ידענו שהצלחנו בבחירה.

יש לי רק הארה אחת. והיא בא'. כשלקוח מבקש מידת צלייה M, הוא יודע מה הוא מבקש. לא סתם המלצרית שואלת מה מידת העשייה. צריך להתייחס במלוא הרצינות.

המרענן הרשמי לצד ההמבורגר היה ללא ספק צ'יפס גרליק שהמוגש עם שמנת חמוצה בצד והעפיל על הקטשופ אלפי מונים!

לקינוח כבר הגענו מעולפים, אבל כשספיר המלצרית ממליצה על קרם ברולה קיבלנו את עצתה. גם הקרם ברולה מוגש בצורה מקורית ומרעננת של ריבועים – טעים בהחלט וסיום מתוק במיוחד לארוחה מלאה.

ובקשר לבעלי, ברור שהוא צדק. אפילו הזכיר לי איפה ומתי זה היה. אך הפעם, אני מבטיחה לא לשכוח את החוויה. נחזור? בהחלט – עם הילדים!

צילומים: עידן גור 

 

 

 

תגובות

להשאיר תגובה