אמירה בעייתית של השחקנית שרית וינו אלעד בטקס יום השואה האלטרנטיבי.בטקס השתתף גם ח"כ זוהיר בהלול שאמר באותו מעמד "מדינת ישראל מדרדרת שאולה". העיתונאית מרב בטיטו ציינה שלסבה שלה נעשו שתי סלקציות "פעם בגלל שהיה יהודי ופעם בגלל שהיה מרוקאי שרצה לעלות לארץ". ואילו הבמאי אודי אלוני ערך השוואה בין ניצולי השואה לקורבנות טבח כפר יאסין בקום המדינה  

לא הספקנו להתאושש מהאמירה מעוררת המחלוקת של האלוף גולן וכבר סערה חדשה באופק. בטקס יום השואה האלטרנטיבי שנערך אמש בתיאטרון 'תמונע' בת"א עלתה לדבר, השחקנית שרית וינו אלעד שאף הנחתה את האירוע "מזל שלא למדתי היסטוריה" פתחה ואמרה "כי מה הטעם ללמוד היסטוריה אם אנחנו לא לומדים ממנה כלום . הנה לאט אבל בטוח מחוקקים לנו שוב את חוקי הרייך" אבל אז מיד ניסתה לסייג את עצמה ואמרה "סליחה אסור להשוות (ובסוף הערב היא גם חזרה בה מאמירה זו), אלו חוקי האפרטייד, אופס סליחה אסור להשוות. אנחנו בישראל החלטנו להמציא שיטת רשע חדשה : יש לנו את חוק הנאמנות בתרבות. כפיים. חוק העמותות שעדיין הסימון אינו טלאי צהוב. ויש את חוק הנורמות שקובע שזה נורמלי לירות ולהתעלל במישהו כי הוא ערבי וברור שהוא לא הילד של כולנו. ההסתה והשיסוע והאמירות נגד אזרחים ובית המשפט העליון, נגד נשים, נגד הומואים, נגד כל מי שיש לו דיעה חופשית וכל זה קורה כשאצל האזרחים יש שקט". בסיום אלעד חוששת לגבי קיומו של הטקס הבא "מי יודע אם השנה הבאה הטירוף יהיה כל כך גדול כשהמקום הזה יוכרז כבלתי חוקי והמשתתפים בחדר הזה יאכלסו את החדרים במתקן הכליאה בחולות".

באירוע התארח גם ח"כ זוהיר בהלול שרק לפני פחות מחודש עורר סערה כאשר אמר שהדוקר מחברון אינו מחבל "מדינת ישראל" וסיפר בנאומו לקהל "אני רואה בעיני רוח איך מדינת ישראל שהייתה אמורה להיות 'מאסטר פיס' מדינה שהכל בה לכאורה מתנהל כשורה אבל היא מדרדרת שאולה. והיא מקבלת ציביון אחר ודמות אחרת. מדינת ישראל באמצעות אותם החוקים שהזכירה וינו אלעד ואני מתוודע אליהם. מציאות בה יש חוק נכבה, חוק נאמנות ועוד חוקים מדירים אחרים".

הפעיל החברתי ליאור טל שדה, מרצה ליהדות פלורליסטית סיפר על התפיסה היהודית הבעייתית שלטענתו מנהלת היום את המדינה "רבי יהודה הלוי שחיבר את הכוזרי כתב בתוכו תפיסה לפיה יש מדרגות לבריאה: שבה תינוק יהודי נולד שונה מתינוק גוי. תפיסה שבה יש – דומם, צומח, חי, אדם ויהודי. זוהי גם תפיסתו של הרב קוק בן המאה העשרים שכיום אולי משפיע מכל על המציאות הישראלית. זו תפיסה גזענית. אני כמובן רוצה להבהיר שזו אינה תפיסה גזענית בסגנון הנאצי כי לא כל תורת גזע היא רצחנית. אבל זרע הפורענות של הגזענות נמצא שם. כשכל הדברים הללו נפגשנו במדינה יהודית ריבונית נוצר מה שאני מכנה 'פאשיזם גזעני דתי'. הנציג המובהק ביותר שלו היה הרב כהנא ועד היום יש נציגים שלו נמצאים גם בכנסת ישראל וגם ברחובות ונציגים שלו שרפו לאחרונה שני ילדים בעוד בחיים".

הבמאי אודי אלוני סיפר על משל שהוא שמע פעם על צדיקים מאירופה שהגיעו במחילות לישראל אך הוא מציין שהם לא הגיעו מכיוון "שבדרך הם פגשנו קבר אחים של נרצחי דיר יאסין באירוע שהתרחש בשנת 1948 בו מיליציות יהודיות עשו טבח בערבים. כשקמה המדינה לא החזרנו את הניצולים לכפר אלא הקמנו שם בית חולים לחולי נפש בשם 'כפר שאול' והראשונים שאושפזו שם היו ניצולי שואה. האגדה מספרת שניצולי השואה שמעו את קולות הנרצחים שהיו תחתיהם הם התחברו עם הרוחות שזעקו והתחילה שם תקשורת לא מתוך השוואה אלא מתוך לחבק האחד את השני".

העיתונאית מרב בטיטו סיפרה על כך שהיא למדה היסטוריה והגישה שנים רבות תלמידי תיכון לבגרות "ולמדתי שמרוקאים לא היו בשואה. זה בדוק וברור מכיוון שזה לא מופיע בשום מקום.אז מתברר שכן. מתברר שסבא שלי יחיא בטיטו שהיו לו ארבע ילדים קטנים והוא היה ראש הקהילה בפונג'מעה. יום אחד הגיעו החיילים הנאצים, גילחו את כל הזקנים של היהודים והכניסו אותם לכלא".

בטיטו מספרת ששנים לאחר מכן כאשר סבה ניהל את הרישומים של העולים עבור הסוכנות היהודית הוא לא הורשה לעלות ארצה בגלל שהוא היה מבוגר מדי לטעמם "אז סבא שלי עבר שתי סלקציות: האחד של הגרמנים בגלל שהוא היה יהודי והשנייה של הסוכנות בגלל שהיה יהודי מרוקאי".

 

1 תגובה

להשאיר תגובה