אירית (שם בדוי) ידועה כאשתו של אחד מרואי החשבון המוכרים בגוש דן, אישה יפה ואצילית שקשה לא להתמכר כבר מהסתכלות ראשונה לעיני התכלת שלה.
בעלה אריה(שם בדוי) מוכר כדמות כריזמטית, דמות שהיה מעורב בביצה המקומית, ושמו לא פעם עלה במקומונים של גוש דן.
כשאירית הגיעה אליי, למרות שלא נראה על גילה, התברר כי היא נשואה לאריה מזה 26 שנה ולהם 3 ילדים בוגרים.
את פגישתנו הראשונית קבענו ליום ראשון בשבוע בשעות הבוקר המוקדמות. בעודה נכנסת למשרד היא סיפרה שבמשך חודשים הפחד שיתק אותה עד שלבסוף היא החליטה לחפש חוקר פרטי. היא עשתה את החיפוש דרך הפייסבוק על מנת שזה יראה הכי נורמלי וכשנתקלה בפרופיל שלי, אמרה שהתמונות שלי שידרו לה שקט פנימי.אז מבטה הופנה לכיוון הרצפה והייתה דממה. ואז החלטתי לשבור את הקרח…
ניסיתי לפתח שיחה, אך המילים נעתקו מפיה. הבנתי את הלחץ שבו היא הייתה שרויה , הרגעתי אותה והתחלנו בשיחה קצרה. סיפרתי לה קודם קצת עליי, איך התגלגלתי לעולם החקירות. כל זאת על מנת להרגיע אותה, ומסתבר שזה עובד ברוב המקרים.
"טוב…לאחרונה בעלי נוטה להגיע בשעות יותר מאוחרות. אני מרגישה שקורה משהו שונה ביחסים שלנו. עד לפני מספר חודשים בדרך קבע היה אריה מסיים את עבודתו ב 16.00 ומשם היה פונה כמדי יום לחדר כושר וכבר ב 18.00 היה מגיע הביתה. קבוע. רוטינה של שנים.
לאחרונה אריה התחיל להגיע אחרי 20.00 ובלי התיק של חדר הכושר. התחיל להרגיש לי שלאריה יש מאהבת. זו הייתה תחושת הבטן הראשונה שלי. אני מתביישת להודות שגם הסקס בינינו לא כתמול שלשום. אבל כמובן שזה יישאר בינינו."
ברור לי שאחד הדברים החשובים הוא לתת בטחון ללקוחותיי, וכי כל אשר מספרים לי נשאר אצלי, והוא לא שיח בין החבר'ה. תיארתי לעצמי כמה קשה לאישה כל כך יפה שכמותה להודות בדבר מסוג זה. החלטנו לצאת לדרך, וכבר ביום שלמחרת להתחיל את המעקב מביתם המשותף על מנת ללמוד את סדר היום שלו.
היום הראשון למעקב עבר ללא ממצאים חריגים. אריה הגיע ב 09:00 בבוקר למשרדו, ב- 13.00 ירד להפסקת צהריים, ב 16.00 יצא מהמשרד לשתי פגישות בחוץ וב- 19.00 היה בדרך לביתו.
למחרת החלטנו על מנת לא להעמיס על הלקוחה מבחינת הוצאות, להתחיל את המעקב מ 12.00 בצהריים. וכמו שעון שוויצרי בשעה 13.00 אריה יצא להפסקת הצהריים. אריה נקלט מבעד לעדשה שלנו מחויך מאוזן לאוזן תוך שהוא משוחח בהתלהבות מעל לכחצי שעה בנייד האישי שלו תוך כדאי ארוחה.
תחושות הבטן שלי אותתו לי שהיום זה היום. היום נוכל להוכיח לאירית את מה שחשבה לעצמה.
בשעה 16.00 אריה יצא ממשרדו לכיוון פארק הירקון בת"א. ברח' אוסישקין נצפה ידידנו מלווה לרכבו בחורה צעירה לבושה טייץ' צמוד ועליונית שלא משאירה ספקות.
לאחר מספר דקות הגיעו זוג הנאהבים לביתה של מאמנת הכושר (כך התברר לנו מאוחר יותר). ידידנו בהחלט שומר על כושר רק לא במכון הכושר המקומי.
בכניסה לבניין אריה לא התאפק והדביק נשיקה רטובה למאמנת הצמודה שלו, שלא השאירה ספקות בנוגע למערכת היחסים ביניהם.
לאחר שעתיים שלמות ה"מהתאמן" ירד לרכבו, מחויך שוב (מה שגרם לי להרהר על חזרה לאימונים), הניע את רכבו ונסע בחזרה לביתו המשותף עם אירית.
למחרת בבוקר זימנתי את אירית למשרדי.
"צדקתי, נכון?" אלו היו מילותיה הראשונות.
"אז מי זאת מחרבת השמחות?"
לאחר דקה של צפייה בממצאים שהצגתי בפניה, קלטתי אותה רועדת ומאדימה.
"זו.. אני לא מאמינה איך היא יכולה… "
מזגתי לאיריס כוס מים קרים על מנת להרגיע אותה.
"את מכירה אותה?" שאלתי. "מכירה אותה, מכירה אותה" חזרה שוב ושוב.
"כלבה, איך היא יכולה???"
ניסיתי להבין מאירית במי מדובר, תיארתי לעצמי שהדמות מוכרת.
"זאת אחותי הגרושה. ידעתי שהיא מקנאה לי… אבל להשכיב את בעלי???"
ואני, שמורגל לרוב הסיטואציות חשבתי לעצמי "הכל נשאר במשפחה".
קובי אלטרס- חוקר פרטי
הכותב הינו בעליו של משרד החקירות Under cover מודיעין עסקי וחקירות פרטיות.
הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים השמות והזהויות ופרטים מזהים אחרים שונו על מנת לא לחשוף את לקוחותיי.
