גם היום, במאה הנוכחית, קיים פער בין גברים לבין נשים, מספרים לנו שניתן למצוא יותר גברים בתפקידי ניהול לצד דוחות שמתפרסמים מידי שנה, תאוריות ואבחונים על סיבות לסטראוטיפ העתיק בעולם. הסברים על מדוע גם היום אנחנו מוצאים את ההבדל בין גברים לנשים. אומנם ניכרת עליה בשלושים השנים האחרונות וחלה עליה בכמות הנשים בעמדות מפתח, תפקידים בכירים ותפקידי ניהול שונים, שיעור הנשים בעמדות בכירות עלה פי שלוש מסוף שנות השבעים ועד תחילת העשור האחרון. אבל בכל זאת ניתן לראות שנשים נחשבות מיעוט בתפקידי ניהול.
לפי דברי הפתיחה אתם עשויים לחשוב שאנחנו מבקרים את החינוך המאפשר את התפיסה שנשים פחות ראויות מגברים במגזר התעסוקתי אבל לא הפעם. אנחנו פה כדי להציג גם את הצד הנשי, האנטי פמיניסטי, את הנשים החזקות שכנראה לא קראו מחקרים, או שלא ממש משנה להם הסטטוס קוו בחברה הישראלית ובתרבות בעולם בכלל היחס לנשים וגברים בתפקידים בכירים. הן יצאו לשוק העבודה והתבגרו בתפקידים גבריים מובהקים והן מבהירות שהן שם כדי להישאר. הצצה לפרלמנט של נשים חזקות שקמות מידי בוקר לעשייה גברית עשירה. בלי לצעוק פמיניזם.
אירה ברדה מנכ"לית ALBERO חברה לעיצוב וחיפוי בעץ היא דור שני בתחום, היא כמי שעובדת בסביבה רווית טסטוסטרון, היא לא מרגישה צורך להתנהג כמנהיגה פמיניסטית. " העבודה בסביבת גברים היא טובה מאוד עבורי" היא מתארת. " גברים מעריכים נשים חזקות, זה אומנם נדיר לראות בסביבת העבודה שלי נשים, אבל אם התברגת לתחום ואת מספקת את השירותים ברמה גבוהה, סביר שלא תתקלי בהפגנת שוביניזם" מוסיפה ברדה.
אפליה מתקנת?
"אני יכולה להרגיש איזשהו יחס שונה שנובע מהעובדה שאני אישה, אבל היחס הוא לעולם לא יחס מזלזל, אני גם לא יודעת להניח את האצבע על הנקודה שבה היחס הוא אחר, אבל גם השוני הוא שוני לטובה, אני מאמינה שכשאת מיעוט, זה בכלל לא משנה אם מדובר במיעוט מגדרי או במיעוט מקצועי, את צריכה לתת מעצמך 200 אחוז, גם גברים הם כאלו, והתייחסות כזאת לעיסוק שלך משדרת בטחון מלא, מה שמוביל להערכה רבה, בלי קשר להיותי אישה" אירה ברדה.
לימדו אותנו לחשוב במושגים של פמיניזם ושוביניזם, כאן בבועה התל אביבית ניכר שהפער המשמעותי ביותר שנוכל להיתקל בו, ימצא בעיקר בתחום הספורט, כשמגדר ומיניות לא משחק תפקיד כמעט בכלל בחיי היום –יום של התל אביבים, לא נותר אלא להדחף למגרשי הספורט ולחפש שם את הזעקה הפמיניסטית.
מירי שלו, מי שמלווה את מרכז הספורט "עוצמה" כבר מימיו הראשונים מציגה תפיסה קצת אחרת. מי שהחלה את דרכה בתחתית הדרג במרכז "עוצמה" היום משמשת כמנכ"לית של ארגון הספורט מהגדולים בארץ. 14 אלף ספורטאים, 200 אגודות ו-40 ענפי ספורט שונים עוברים מתחת לידייה של שלו, שלא מתרגשת כלל מהעבודה שהיא אישה בודדה מוקפת בגברים.
"את היחס השונה שהרגשתי בתחילת דרכי, הרגשתי בעקבות העבודה שלא באתי מעולם הספורט" מספרת מירי. " הגעתי לעוצמה כסטודנטית למנהל עסקים. ספורט היה משהו שלמדתי להכיר במהלך השנים, למדתי להתחבר לכל ענפי הספורט בארץ, זה משהו שלא הכרתי מעולם. הרוב המוחלט של האנשים שעובדים איתי הגיעו מרקע ספורטי כזה או אחר, ברור שרובם גברים, אבל אף פעם לא הרגשתי יוצאת דופן על רקע מיני, אין ספק שיש משהו יוצא דופן בעצם העובדה שאני נמצאת במיעוט בסביבה גברית אבל אני לא מרגישה שום אפלייה" מוסיפה שלו.
אידיליה בעולם הספורט?
"בדיונים ופגישות אני לרוב מוקפת בגברים, אבל דוגמה טובה לאיזון שנוצר אני יכולה למצוא בפגישה האחרונה עם שרת התרבות והספורט מירי רגב. ישבנו בדיון כשסביבנו מנכ"לים ועוזרים, כולם גברים, השרה ואני היינו הנשים היחידות סביב השולחן, אבל אין אף אחד במהלך הדיון שהרגיש תחושה בעייתית בעקבות העובדה הזאת, אולי לקראת הסוף שמשכתי את תשומת ליבה בעצם היותי המנכ"לית היחידה, מה שהוביל להתעניינות מצידה היא התעניינה ושאלה על פרק הזמן שלי בתחום ומאיפה אני מגיעה לתחום וכדומה."
"אני לא יודעת להסביר את הפער שיש בין גברים לנשים , אני גם לא אוהבת את המונחים שוביניזם ופמיניזם, אני גם לא בעד אפליה מתקנת , אם את טובה במה שאת עושה את תהיי שם, בשנים האחרונות אני ממש רואה איך ההתייחסות אפילו בספורט היא על בסיס האדם עצמו ולא על בסיס מגדר או מין, מלבד זאת מתוקף היותי בעולם הספורט ב-20 השנים האחרונות, זכיתי לראות בעצמי את הגדילה בשיבוץ של נשים בתפקידים בכירים, ממש ניתן היה לראות את התהליך בשנים האחרונות, נשים בתפקידי ניהול בעולם הספורט ובכלל." מסכמת שלו.
מיקי פרנקל מנהלת מכון כושר ברשת “Great shape” מחזיקה אומנם בתואר במשפטים ומנהל עסקים, אבל במשך 12 השנים האחרונות ניתן לראות אותה בעיקר בתחום הספורט. גם מיקי לא ממש מצליחה למצוא סיבה לעסוק בשאלות של מין ומגדר בשנת 2015, בטח לא בביצה התל אביבית. " אני לא מרגישה שוני בהתייחסות אליי בעקבות העובדה שאני אישה" מסבירה פרנקל. " אני מבינה שהתופעה הזאת קיימת ויש נשים שמרגישות סוג של התייחסות אחרת, אבל אני באופן אישי מעדיפה לשים את עצמי במקום אחר בפן המקצועי, אני מגיעה לעבודה ורואה מקצועיות נטו, זה לא משהו שאני יודעת להסביר מעבר לעובדה שלא משנה לי כל כך אם מדובר בגבר או באישה, וכך גם התייחסות אלי."
אז הפער לא קיים?
"אני יודעת שהדברים האלו קיימים, אומנם לא ניתן לראות את זה אצלנו בתחום, אבל ברור לי שזה ישנו, אני מאמינה שברגע שאתה עושה משהו ועושה אותו טוב, לא קיימת שום סיבה שיתייחסו אלייך אחרת" דבריה של מיקי. " אני יכולה להשוות את הסיטואציה לאדם עם דיסלקציה, אם הוא ישען על היותו דיסלקטי, כנראה שזה יעכב אותו בהתפתחות, אבל אם הוא ייבחר לא להתעסק בקיפוח וישים בצד את העובדה הזאת ויתרכז בלעשות טוב את מה שהוא עושה, הוא יוכל להגיע לתפקידים בכירים בכל מה שרק יבחר" היא מוסיפה.
ובסיכום הכללי?
"אני לדוגמה לא אוכל לאמן בודי בילדר, מהסיבה הפשוטה שאני לא אוכל לתת לו מענה לדרישות שלו, אבל גם בתחום הזה יש מאמנת מוכרת בחו"ל שעוסקת בבודי בילדינג. הדבר הזה קיים, כמעט ולא ניתן לראות אותו אצלנו בתחום ואני לא חושבת שצריך לתת לזה מקום"
ואם נצא לרגע מעולם הספורט בו מסתבר שוררת אידיליה מעוררת קנאה אך מוצדקת בין גברים ונשים.מיכל סמואל היא בעלים שותפה בחברת אלפה נובה גרופ. חברה ליזמות נדל"ן ושיווק פרויקטים בינלאומיים. סמואל לא מתרגשת בכלל מהטענה הפמיניסטית לפיה נשים עדיין מופלות לרעב. "עד היום ההיסטוריה הוכיחה לנו שנשים בעלות חזון לעולם יגשימו אותו" היא מסבירה. "הרעיון של לנסות ולדכא את הכוח הנשי בעולם העסקים לא מפריע לי ולא מעסיק אותי בחיי היום יום, זה משהו בלתי אפשרי מבחינתי.
פמיניסטית?
"בתחילת דרכי עלו בי חששות מעצם היותי אישה, אבל עם הזמן והנסיון שצברתי לצד הצלחה ויחסים מקצועיים ברמה גבוהה, הבנתי שקבלות בשטח מביאות להכרה מקולגות גברים ונשים כאחד. כאישה שאפתנית, התנסתי במגוון תחומים בעסקים וכבשתי פסגות גם בארץ וגם בחו"ל. ועדיין נותר בי הרעב לבנות משהו שממנף את החזון האישי שלי הכי גבוה שאפשר, אין ספק שהכוח שלי נבע מהאתגר להיות אישה חזקה ומצליחה בעולם גברי."
עוד מעולם העסקים ניתן ללמוד מקרן דה-ויה דותן, מנהלת פיתוח טכנולוגי ועסקי בענף הבנייה הבינלאומי בחברת "האמה", היא דווקא מכירה בצד השוביניסטי אבל מנצחת אותו במגרש הביתי שלו. "תמיד מדהים אותי לראות את הפרצוף ההמום של הגברים הכי סקסיסטיים בעולם, ברגע שאני מתחילה שיחה טכנית. זו סביבה גברית לחלוטין ואישה אוטומטית נבחנת תחת זכוכית מגדלת על מנת לוודא שהיא לא מדקלמת חומר ששיננה. תמיד במפגשים ראשונים עורכים לי מבחנים שכאלו. לשמחתי אני לא נופלת למלכודת."
ויש לה עוד מה להגיד בנושא.
"ללא ספק בעולם שלי זה מורגש יותר. הערות סקסיסטיות זה חלק מהחיים. כל חיוך נתפס כפלירטוט. כל מגע נתפס כהזמנה. בוחנים גבולות כל הזמן. בעיקר לאור העובדה שרוב הנשים שנמצאות בעולם הזה בוחרות במודע לוותר על סממנים נשיים. להתלבש בצורה גברית ולא לשדר וייב נשי כדי לא להיתקל במצבים האלו, כדי שיהיה קל יותר. אני מסרבת לוותר על הנשיות. זה שלי וזו אני." מסכמת קרן.
