בנימין בר ששת ועופר סלע: הילדים הרעים של הריאליטי הישראלי?

מתי סקרנות הופכת למציצנות, ומתי מציצנות הופכת לריאליטי? למה סקרנות (חוץ מזו שהרגה את החתול), נחשבת לחיובית, ואילו מציצנות נחשבת לשלילית (ולבלתי חוקית), ואיפה עוברות תכניות הריאליטי בינהן? לגיטימיות? תלוי את מי שואלים.

איך זה שהכעסתם כל כך הרבה אנשים? אני שואלת את בנימין ועופר, יוצרי הפרויקט watchme247.

“תוכנית ללא צנזורה וללא עריכה מכעיסה אנשים- הם אומרים לעצמם: זה מבהיל וחצוף. איך הוא עושה דבר כזה”?  הוא עונה: “אני לא עורך את המציאות. המציאות חזקה מכל דמיון, ואני לא מצנזר אותה”.

התשובה טמונה בעצם, אי שם בגבולות, שאנחנו, כחברה, החלטנו לשים, ובנימין ועופר, בעזרת הפרוייקט, החליטו להוריד: אין עריכה, אין גבולות (למעט החוקיים): כל אדם בר דעת יכול לחשוף את עצמו ללא גבולות, ללא צנזורה וללא עריכה.

גם אני כמו כולנו, חשפתי, לתוכניות הריאליטי וכן לכתבה על פרוייקט  watchme247 בערוץ 2 “האח הגדול: גירסת המציאות”, שאלתי את עצמי: איזה הבדל עשתה החשיפה למשפחות בפרוייקט בחייהן? וכמו שאני מאמינה, לכל שאלה יש תשובה, שהגיעה אלי דרך יוצרי פרוייקט 247watchme . כך החלטתי  ללוות את פרוייקט חייהם הלא מצונזר” ריאליטי משפחות ללא גבולות”.

אנחנו מוקפים היום בתוכניות ריאליטי, שרחוקות ממני מאד, ולכן ראיתי בכך אתגר. הסרת גבולות, פריצות דרך, אלה תמיד מעצבנים או מרתקים, מכעיסים או מעוררים כבוד: אבל הם לא יכולים להשאיר אותנו אדישים.

פורצי הדרך מערערים את היסודות של מה שאנחנו כחברה, החלטנו שחשוב, שטוב ושנכון, ומראים לנו דברים שאנחנו לא תמיד רוצים לראות. ובפרויקט 247watchmeאנחנו רואים – הכל, כל הזמן. וזו, למעשה, פריצת הדרך שלו: אנחנו רוצים ריאליטי?Watchme247  ייתן לנו אותו – בלי צנזורה. הוא יראה לנו אותנו כמו שאנחנו – כמו שהחיים הם.

ומי רשאי להחליט שמצלמות ברחבי העיר, לוויין וחותמת GPS הן יותר לגיטימיות מתוכנית ריאליטי בלתי מצונזרת? והרי על מצלמות האבטחה ברחובות או בחנויות אין לנו שליטה, אף אחד לא שואל או מקבל את הסכמתנו לצלם אותנו. מה הופך אותן ללגיטימיות? מילת המפתח היא “אבטחה”. היא נותנת לנו בטחון שהפגיעה בפרטיות שלנו, היא לא רק חוקית, היא גם לטובתנו האישית. גם אם לא שואלים אותנו, וגם אם זה בניגוד לרצוננו.

זאת לעומת האנשים בריאליטי המשפחות, בפרוייקט 247watchme , שמחליטים להכניס אותנו לחדרי החדרים שלהם. הם עושים זאת מתוך בחירה חופשית, בדיוק כמו הבחירה שלנו לראות אותם.

Watchme247  מגיש לנו את הסרט. הוא נותן לנו את השרות שאנחנו צורכים.

אז בואו לא נהרוג את השליחים, שמתווכים בין היצע לביקוש. השליחים הם לא הילדים הרעים של הריאליטי הישראלי, הם רק אלה שצועקים: “המלך ערום”, וכל מי שרוצה, מסתכל במראה.

ואתם: איפה אתם שמים את הגבולות או מורידים אותם, כדי לפרוץ דרך ולעשות הבדל בחיים שלכם ושל אחרים?

עוד על פריצות דרך תוכלו לקרוא בספר שלי “הזיברפה”

https://www.facebook.com/GavriellaFogelHazibrafa

בכתבה הבאה: מעקב אחר משפחות הריאליטי, מאז החשיפה בערוץ 2 : ראיונות בלעדיים עם האנשים שנחשפים לעולם ללא צנזורה –והתגובות ברחוב, בבית הספר ובעבודה….

אינני מביעה דעה אישית. אם תתרצו תוכלו להכנס, ולחוות ריאליטי לא מצונזר דרך הקישור

www.watchme247.co.il

ואם תרצו עדכונים לחצו על הנעץ “עקוב אחרי”, ותוכלו לקבל עדכונים ישירות למייל

תגובות

להשאיר תגובה