לדייט השלישי עם הפסיכולוגית באתי עם ציפיות, ציפיות שיגרמו לה לחזור בה מהפעם הקודמת. כהרגלה היא חייכה והסיטה את הראש הצידה, ממש כמו בובה. לא מצאתי כל כך על מה לדבר איתה, דברים שקרו במהלך השבוע, אפילו עשיתי לי רשימה קטנה כדי שתראה שאני עושה שיעורי בית ומגיע מוכן לשיעור.

שוב הייתה שתיקה ארוכה, היא מחכה לראות מה אני אגיד ואין לי מה להגיד אז אני מחכה שהיא תגיד, ממש צמד חמד. היא הסתכלה עליי בלי להוריד את המבט, בלי למצמץ, דרוכה, הסתכלתי לה עמוק בעיניים ועשינו קרב מבטים, אמרתי לעצמי בראש "אל תוריד את המבט, תראה לה ביטחון" אבל באמת שאחרי 30 שניות זה כבר הרגיש מוזר ואפילו קצת מפחיד, השפלתי מבט, הסתכלתי לצדדים, רק שתגיד משהו בבקשה.

המשאלה שלי התגשמה והיא סוף סוף פתחה את הפה "אתה.. שומע קולות?", נו באמת נו בכל מפגש היא מכניסה אותי ליותר ויותר חרדות "איזה קולות? מה פתאום", היא המשיכה "שאתה נמצא בחדר אתה חושב שאנשים מסתכלים ומדברים עליך?" , אני לא מאמין שזה קורה לי, "לא, אני עוד לא שם" היא מאבחנת אותי לסכיזופרניה או מאניה דפרסיה, אולי אפילו שתיהן ביחד. איך היא הגיעה לזה? מה היא רואה? אולי אני באמת משתגע? תחליפי שאלות. "אתה זוכר שדיברנו על הערכה פסיכיאטרית?", חשבתי שלא נגיע לזה, שהיא תראה משהו פחות קיצוני, "ברור, ברור" אמרתי.

יצאתי מהפגישה איתה ואמרתי לה שאני עובר דירה ולא אוכל להמשיך את הטיפול אצלה, לא יכולתי להמשיך ללכת אליה, היא יותר הזיקה מאשר הועילה ובכל זאת הייתי חייב לבדוק מה קורה איתי. מצד אחד פחדתי ללכת להערכה שאני אגלה דברים שאני לא רוצה לגלות וגם הרגיש לי שזה יהיה סוג של כתם, מצד שני הייתי חייב לקבל אישור שהכול בסדר איתי, רק החוסר וודאות שיגע אותי.

התקשרתי ישר למכבי "הלו מכבי, זה אני קובי, אני חייב הערכה פסיכיאטרית הכי מהר שאפשר", התור הקרוב היה רק לעוד שלושה שבועות ואמרתי שאין מצב שאני מחכה שלושה שבועות. הלכתי לחבר להתייעץ איתו, סיפרתי לו שהתחלתי ללכת לפסיכולוגית, הכל טוב ויפה עד שהגעתי לקטע של הערכה הפסיכיאטרית שהיא ביקשה שאעשה והשאלות שהיא שאלה. "אתה דפוק תגיד לי?" הוא אמר, "אני חושב שאתה בכלל לא צריך פסיכולוגית", אני לא צריך פסיכולוגית? ברגע אחד כל הסטרס ירד לי, נרגעתי, איי.. כל כך להשפיע על המחשבה שלי שזה מפחיד אותי. אבל עדיין.. אני רוצה לעשות הערכה מסקרנות, והסקרנות הרגה את החתול. אני חתול.

בצער רב וביגון קודר נפרדתי מ-319 שקלים ובתמורה הזריקו לי חרדות חדשות לראש. בשבוע הבא ביקור אצל הפסיכי.. אני לא מסוגל לכתוב את זה.

תגובות

להשאיר תגובה