מעגלים. אינך יודע פשרם או מתי תבוא עיתם להיסגר, אך כשזה קורה? זה קורה בגדול. המרואיין הבא שלי הוא מעין סגירת מעגל אישית שלי: ג'ורג' בר. כילד קטן שגדל בשכונות הרועשות של דרום תל אביב בשלהי שנות ה-90 זכורה לי תמונה בהירה של צלילים חמים הבוקעים מבעד לזגוגיות חלונם של שכניי, מהם בולט קולו של ג'ורג' שר על האדם הפשוט, הצנוע, קשה היום ועל אהבה, קנאה ונושאים שאין אחד בשכונה שלא הזדהה עימם. לאחר זכרון ברור זה, הנחתי בצד את שיריו של בר ומכורח הנסיבות ופריצתה של המוסיקה המזרחית בפיהם של אייל גולן ושרית חדד, נדמה כי ג'ורג' היה שייך לתקופה ש"תמה" ( לפחות במונחים של אז) וקוטלגה כנוסטלגיה.
לפני כשלוש שנים, במסגרת מחקריי המוסיקליים ופרויקט התיעוד שלי, נשאלתי לא פעם ע"י קולגות שלי, לגבי ג'ורג' בר שבאותו זמן היה בארה"ב ו"נעלם מן הרדאר" ( מרצון או שלא, תיכף אשאל אותו) ו"גורלו" נותר בגדר תעלומה. בפלייליסט שערכתי בערך באותה תקופה ל"קפה גיברלטר" ("כור היתוך") , שיבצתי שיריו מתוך סיכוי קלוש שמא ישמע וייתן אות או סימן. זה לא קרה.
בשנה האחרונה אירעה סגירת המעגל הגדולה וג'ורג' חזר לישראל, אחרי "גלות" די ארוכה בניכר, ולא רק שהוא חזר, אלא הוא חזר עם אלבום חדש המזכיר את הימים הטובים שלו – "כפרה אני עלייך" (אלבום חובה בכל חפלה ישראלית) וזו הזדמנות מצוינת עבורי לסגור את המעגל הפרטי ולראיינו לרגל צאת האלבום, מעשיו בימים אלה ובעצם כל מה שרציתי לשאול אותו ולא יכלתי.
סקירה קטנה של הביוגרפיה שלו: הוא ישראלי נוצרי שנולד ביפו בשנת 1960 כג'ורג' ורשה ( מאוחר יותר שינה שם הבמה שלו ל"בר", קיצור של "ורשה") ובראשית שנות ה-80, עם פריצתה של המוסיקה המזרחית למיינסטרים הישראלי ( פסטיבלי הזמר המזרחי היו בשיאם, זהר ארגוב הפך אייקון בחייו ותכנית המוסיקה הים תיכונית של גל"צ – "על הדבש ועל הכפאק" הייתה מהמובילות בארץ) , הוא החליט להיכנס אל עולם המוסיקה תחילה כנגן ( הוא למד לנגן קאנון אצל סלים רזלה הגדול) , אך זמן קצר לאחר מכן החליט לעבור לקדמת הבמה כזמר מבצע, ולשם כך למד במשך 8 שנים פיתוח קול ומוסיקה.
כוכבו של בר זהר בסוף שנות ה-80 וראשית שנות ה-90 עם להיטי חפלות שהפכו להיטים גדולים כ: "הלו הלו", "הולך אני ברחוב", "חזרי אליי", "מאמי את משגעת", "מברוק עלייק" ועוד. בשנת 2000 , כשהוא זמר חפלות מבוקש, החליט בר להעתיק מגוריו ועבר להתגורר באוסטרליה לצורך עסקיו השונים. על אף שהיה מעורה יותר בביזנס ופחות במוסיקה במשך תקופה זו, הוסיף להקליט שירים בודדים אך כידוע, משלט רחוק קשה לשמור על גחלת ההצלחה.
השנה, 2015, בר הפתיע את הקהל שוחר המוסיקה שלו ושב לישראל, לא רק בכדי להתגורר, אלא השיק אלבום חדש ( "כפרה אני עלייך") ויצא בסבב הופעות הנמשך גם נכון לימים אלה.
לפני כשבועיים הוציא בר מהאלבום החדש את הסינגל הפטריוטי "ישראלי בלב" יחד עם מקהלת פרחי ירושלים, ואם לא די בכך, אז י.טל הפקות, החברה המייצגת את בר ב"גלגולו" הנוכחי, יזמה תחרות מיוחדת של שירה/קאבר/ריקוד הנושאת פרסים בשווי 7000 ₪ טבין ותקילין. את תקנון התחרות ניתן לקרוא בעמוד הרשמי "ג'ורג' בר" בפייסבוק.
ג'ורג' , קודם כל כבוד עבורי לראיין אותך. כילד שגדל בשכונה תל אביבית טיפוסית, זכורים באזניי שיריך הבוקעים מחלונות השכנים ולאחר שעברת לחו"ל, הזמנים השתנו והסגנון מעט השתנה ועם זאת, באלבומך החדש "כפרה אני עליך", שמרת על אותו צליל דומה שאפיין את שיריך "הישנים". לדעתך הנוסחא עדיין עובדת ?
" כבוד הוא לי להיפגש כך או אחרת עם אנשים ששיריי היו חלק מזכרונות ילדותם לשאלתך אם הנוסחה לקו המוסיקה שלי בעבר עדיין עובדת, התשובה היא כן מהסיבה שמוסיקה טובה ושירים עם מלל נוגע עושה את שלהם תמיד ובנוסף כמו יין משתבח עם הזמן. הרי לך דוגמא, החידוש של עמוס אלגלי לשיר שלי, בחור צעיר שעזבתי את הארץ שהוא היה ממש ילד זכה למעל מיליון צפיות ביוטיוב. משאלת לב של כל זמר היא ש"יקומו שיריו לנדוד במקומו, ילכו לפניו קולו וגם שמו"
כמה זמן עבדת על האלבום החדש ומתי הרגשת שזהו, זה המומנט "לחזור לתודעה", לחזור לארץ ולעשות זאת בדיוק כמו פעם ?
"מהרגע שהגעתי לסידני מאילוצים, הדרך ליצור מוסיקה הייתה כתיבה והלחנה. כתבתי והלחנתי עד עצם היום הזה בלי סוף. כשהגעתי פיזית לארץ ליקטתי את עשרת השירים שהכי נגעו בי וגיבשתי אותו לאלבום "כפרה אני עלייך."
מדוע עזבת את הארץ בזמנו ומדוע חזרת לארץ? יותר משתשובות אלה מעניינות אותי, יותר מסקרן אותי: מדוע לא שמרת את עצמך בתודעה התקשורתית לאורך כל הזמן הזה?
" לסידני עברתי שהייתי כאן בשיא העשייה שלי. כל משפחתי מתגוררת בסידני. היה לי שם עסק נדלן שהתחיל לשגשג. הקושי היה רב, זו הייתה תקופה שהייתי מופיעה 60 הופעות בחודש. אני אמן שמגיל 10 למד מוסיקה במשך 15 שנים, ועוד 25 שנים חרשתי במות. אתה בטח מתאר לעצמך שהמוסיקה הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממני. היא זרמה, זורמת ותזרום בעורקיי לנצח. להזכירך אני זכיתי להיות בין האומנים הבודדים בארץ שפרצו ללא תקשורת ולכן לא ייחסתי לזה כל חשיבות. הזמנים עכשיו השתנו ואני מזמין את התקשורת לשים לב למי שיוצר מוסיקה מיוחדת."
זוכר את ההופעה הראשונה שלך אי פעם ? האם ההתרגשות עוד קיימת ?
"אני זוכר את ההופעה הראשונה שלי, הייתי ילד בן 10. בגיל 15 כבר היית מוזיקאי. שרתי בזמנו רק בערבית, קיבלתי את אהדת הקהל בצורה מאוד אוהבת ומיוחדת, דבר שנתן בי כח להמשיך. כמוזיקאי בוודאי שאני מתרגש כל פעם מחדש בדיוק כמו בפעם הראשונה."
מנקודת מבטך: מהן התכונות הטובות שזמר צריך לאמץ לעצמו והן התכונות שהוא צריך "לוותר" עליהן ?
"התכונות הטובות שזמר צריך לאמץ ללמוד מוסיקה לנגן על כלי כלשהו, זה נותן תמרורי דרך בעולם המוסיקה: לכבד את הבמה וללמוד את תרבות המוסיקה. זמר צריך לוותר על כל מה שלא שייך למוסיקה בזמן עשיית מוסיקה."
מה הדבר הבולט מנקודת מבטך שהשתנה בתעשיית המוסיקה היום ביחס לשנות ה-90 ?
"תעשיית המוסיקה הפכה ליותר מסחרית, יש צבע וסגנון חדש, יש מספר קטן של זמרים מצויינים ואלפי חקיינים."
עם איזה אמן היית רוצה לבצע דואט ועוד לא הגשמת זאת?
" עוד לא חשבתי אבל מה שבטוח אם כל אומן שברגע האמת יוסיף לקריירה שלי גם מוסיקה וגם אומנות."
מהי המחמאה הכי מרגשת שקיבלת מאנשים ברחוב?
" אנשים ברחוב ומאז ומתמיד אומרים ברחוב שאני הוא "מלך החפלות", שאני איש הקצב והשמחה, בוודאי שאין יותר מרגש מזה הרי המטרה היא לשמוח ולשמח."
השלם את המשפט: ג'ורג' בר הוא..
" ג'ורג' בר הוא האיש הכי פשוט בעולם, אמן וזמר ישראלי ששמח לחזור לארץ ישראל, הלא היא "ישראל בלב"."
.
