אין זו הפעם הראשונה בה מגיע בית הספר למשחק “האקדמיה לאמנויות הבמה” לכותרות בזכות הישגים מרשימים ולא פעם גם חסרי תקדים, וזאת על אף היותו בשטח שש שנים בלבד. הפעם מדובר בהישג מרשים במיוחד – השתתפות של האקדמיה בפסטיבל בינלאומי לתיאטרון רפרטוארי בחו”ל. האקדמיה לאמנויות הבמה מתל אביב תהיה בית הספר היחיד שישתתף בפסטיבל ברוסיה, לצד כעשרים הצגות של תיאטראות ממוסדים.

רק בשנה שעברה שאפתנותו של אמור נשאה פרי מרשים – ההצגה בבימויו “מכשפה”, המבוססת על מחזה בשם VIY שכתב הסופר הרוסי מהמאה ה-19, ניקולאי וסילייביץ’ גוגול, הוזמנה לפתוח את עונת החורף באולם “לייסה” האוקראיני, הפעם הראשונה בה הצגה של בית ספר ישראלי למשחק הוצגה בתיאטרון רפרטוארי באירופה. על מנת לגשר על פערי המרחק והשפה, החזרות להצגה נערכו בסקייפ וההצגה הוצגה ללא מילים, אתגר מעניין כשלעצמו. בעקבות ההצלחה, קיבל בי”ס למשחק פניות מרוסיה, בולגריה, פולין וגרמניה.

בחודש נובמבר האחרון התבשרו תלמידיו של דים אמור וסטודנטים לעתיד כי האקדמיה לאומנויות הבמה תהיה בית הספר הראשון למשחק שיעניק גם תואר ראשון לתלמידיו. התואר, שיתוף פעולה עם אוניברסיטה במוסקבה, מוכר על ידי משרד החינוך הישראלי והמסלול הייחודי לתואר ייצא לדרך כבר השנה. כעת, כאמור, עומדים אמור ותלמידיו בפני הרפתקה חדשה במוסקבה – העלאת ההצגה “מכשפה” שהוצגה בשנה שעברה באוקראינה, במסגרת תחרותית מול תיאטראות אירופאים גדולים ברחבי אירופה, מאסטוניה, טורקיה, מולדובה, גרמניה, רוסיה ועוד.

“עד עכשיו, בתי ספר למשחק השתתפו רק בפסטיבלים ייעודיים של בתי ספר, מה שמיוחד הוא שבפעם הראשונה בית ספר למשחק משתתף בפסטיבל של תיאטרון רפרטוארי”, מסביר אמור בגאווה. “אנחנו בית הספר הראשון למשחק שייצג את המדינה ואת התרבות הישראלית במסגרת כזאת, ב-22 ביוני במוסקבה”.

איך הגעתם לפסטיבל?

“לגמרי במקרה. אחרי העלאת ההצגה באוקראינה וההצלחה שלה, חיפשתי מקומות נוספים בעולם להציג אותה, ופשוט התחלתי לפנות לכל מני תיאטראות בחו”ל. כמה מהם סיפרו לי על פסטיבל ‘או טרויצי’. לא היה לנו מה להפסיד והגשתי מועמדות”.

מבין כמה מועמדים נבחרתם?

“אמרו לי שהיו 300 פניות בערך. התהליך היה בכלל לא פשוט וארך יותר משנה. הגשנו את המועמדות, שלחנו וידאו, עברנו את הועדה הראשונית, טסנו לעשות פרזנטציה רשמית… רק אחרי שנה של התכתבויות בנושא קיבלנו את הבשורה שהתקבלנו. היה קשה, אבל זה היה שווה את הכל. אפילו עשו עלינו כתבה ברוסיה על העובדה שנתנו לאקדמיה ציון כל כך גבוה, עד שהתקבלנו לפסטיבל רפרטוארי. זה מאד מרגש”.

יש לציין שאת כל העבודה הקשה, את השיחות לחו”ל והטיסות, מממנים האקדמיה והסטודנטים בעצמם, לאור העובדה שאף גוף ממסדי אינו תומך באקדמיה, לרבות משרד התרבות הישראלי. “מנהלי הפסטיבל מסדרים לנו לינה, אבל כל מה שקשור לטיסות, מחייה והכסף הרב שנשפך בתהליך הקבלה לפסטיבל, אנחנו מממנים בעצמנו. רמזו לי שאולי היה קל יותר למצוא מימון, אם היינו מעלים הצגה עם שורשים יהודיים, ולא הצגה של גוגול, אבל זה כבר לא רלוונטי. בסופו של דבר אנחנו מוצאים את הדרך להחזיר את ההוצאות, מכירת כרטיסים להצגות והרצאות למשל. מה שבטוח, אנחנו תמיד נופלים על הרגליים וממשיכים קדימה בכל הכוח”.

תגובות

להשאיר תגובה

*הכנס את הקוד בתמונה כדי לשלוח תגובה