ד”ר ג’אז

“ערבי הג’אז שלי הפכו לשם דבר בעולם”, מתגאה שלומי גולדברג ולא בכדי: עם קהל שבוי (שהוא מתחזק על בסיס שבועי כבר 15 שנה), אורחים בינלאומיים (שכותבים לו מיילים ומבקשים להשתתף במופע) ותשוקה שלא נגמרת – ד”ר ג’אז הוא מעצמה של איש אחד (עם קצת עזרה מחברים)

בשנים האחרונות, סצנת הג’אז הופכת להיות פופולרית יותר ויותר. מספר המועדונים שבדרך כלל נחווים כמחתרתיים גדלה, ועמם אירועים סטייל ערבי מוזיקה ופסטיבלים. אחד מהאירועים הללו, שמתקיים בכל יום רביעי זה 15 שנה, הוא ערב הג’אז בתיאטרון הסימטה ביפו העתיקה.

מי שאחראי לקיומו של האירוע וזה שדואג להבאת נגנים מרחבי הארץ והעולם הוא שלומי גולדברג (59) או בשמו המקצועי ד”ר ג’אז, כינוי שהרוויח בזכות שנים ארוכות שבהן הוא מתמחה ועוסק בתחום וכמובן, בזכות תואר אוניברסיטאי, לימודי דוקטורט בקומפוזיציה באוניברסיטת בר אילן. בזכות התמדה והשקעה הצליח גולדברג ליצור קהל שבוי שמגיע לערבי הג’אז בכל יום רביעי, קהל שגדל מעת לעת ומוסיף אליו צופים מושבעים.

“אנשים פוגשים את זה ומתאהבים”

אל מוזיקת הג’אז נחשף שלומי גולדברג כבר כשהיה בן ארבע. “הגיעה הפקת אופרה לארץ בסגנון ג’אז”, הוא נזכר, “ואבא שלי ניגן חלק ממנה בבית וזה נחקק אצלי. זה עניין אותי. בגיל עשר כבר התחלתי לנגן בתופים ובכלי נשיפה, התאהבתי בג’אז והלכתי לקונצרט הג’אז הראשון שלי בהיכל התרבות בתל אביב”.

אחרי שירותו הצבאי המריא גולדברג לארצות הברית, שם הופיע במועדוני ג’אז בבוסטון ובניו יורק ואף החל ללמוד מוזיקה בברקלי, בית הספר הגבוה למוזיקה, אך מלגה מהקרן לתרבות אמריקה ישראל החזירה אותו לארץ, כאשר בהמשך שב לארצות הברית. מפגש מקרי שלו עם אהוד מנור הוליד עמו מופע, “ג’אז שמתחרז”, שאיתו הופיעו גם בגג תיאטרון הסימטה.

“אני יותר ויותר מגלה אושיות תרבות שרצו במקור לכתוב ג’אז וניגנו ג’אז כמו סשה ארגוב שהיה פסנתרן ג’אז, אך לא עסקו בכך, וגם אהוד מנור”, הוא מספר, “הוא בא לקונצרט שלי בארץ עם להקה שהבאתי מארצות הברית, וכשחזרתי לארץ התחלנו יחד פרויקט שאני כתבתי לו לחן והוא את המילים – וכל זה בלייב מול הקהל. זה היה מטורף ומדהים. את אחת ההופעות האחרונות שלו של המופע ובכלל, לפני שהלך לעולמו, הוא עשה על גג תיאטרון הסימטה ובו הוא סיפר שכל החיים שלו רצה לכתוב מילים לג’אז. היה מרגש ומשמעותי”.

איך אתה מסביר את ההתעוררות והפריחה בעולם הג’אז?

“אני חושב שהן נובעות מלמידה בבתי ספר, מחשיפה של תלמידים לג’אז. יש חיבור וזה מתורגם להתעוררות של פסטיבלים, יותר הופעות. פתאום אנשים פוגשים את זה ומתאהבים”.

קהל עם דרישות גבוהות

ההצלחה הבלתי מעורערת של ערבי הג’אז של גולדברג מושכת אליה מוזיקאים מוערכים מעבר לים, כאשר כמעט בכל שבוע מגיע אמן בינלאומי להצטרף ללהקתו של גולדברג ולבצע ממיטב יצירותיו.

יש קושי בהבאת אמנים לישראל?

הוא צוחק. “האמת שלא, להיפך. הם לרוב פונים אלי במיילים שהם רוצים להגיע. האירוע הזה בתיאטרון הסימטה הפך לשם דבר בעולם הג’אז העולמי. יש היענות נפלאה מצד אמנים בעולם לבוא לישראל. כמובן שתמיד עולה עניין הביטחון ושאלות סביב הנושא, אבל בסופו של דבר זה לא מונע מהם לבוא. במבצע ‘עמוד ענן’ הגיעו שלושה אמנים מאיטליה ואחד הקונצרטים היה אמור להיות במכללת ספיר – דרך הסיטואציה הם נחשפו לחיים שלנו בישראל והצליחו להבין אותם יותר בלי שמישהו יסביר להם או יכוון אותם. בתחילת הדרך משרד החוץ סייע לי בהבאת אמנים מהעולם והיום אני מקבל עשרות מיילים בשבוע מאמני ג’אז שרוצים להופיע אצלנו במועדון הג’אז בתיאטרון הסימטה”.

ואתם מתחזקים קהל אדוק שמגיע בכל רביעי בקביעות.

“נכון, עם השנים זה קרה ומה שהכי יפה בקהל שלנו זה האהבה שלו למוזיקה. זה קהל קבוע שלא מפספס הופעות ויש לו דרישות מאוד גבוהות. אם ההופעה לא עומדת בציפיות, אני אשמע על כך, אבל אני מקבל פידבקים מדהימים. כל הזמן מצטרפים ובאים אנשים חדשים. לפני כמה שבועות אמרו לי שזה הג’אז הכי טוב שהם שמעו בארץ וזה מחמיא ומרחיב את הלב. יש אווירה מדהימה ואני באמת ממליץ להגיע ולהתנסות”.

מופעי הג’אז נערכים בימי רביעי, 21:00, בתיאטרון הסימטה, סמטת מזל דגים 8, יפו העתיקה.

תגובות

להשאיר תגובה

+ 68 = 75