ישנה סברה שאם נבחן את הסביבה הפוליטית , הכלכלית והחברתית בתקופה נתונה של קבוצה מסוימת – נוכל לנחש מה יהיה אידיאל היופי באזור. לשד ישנן פנים ו”השתייכויות” רבות על פני ההיסטוריה . מי מכתיב ומחליט מהי צורתן האידיאלית בתקופה נתונה- האם זה היונק ? אולי איש האופנה שמחליט על טרנד חדש בהלבשה התחתונה ? אולי מומחה לכירורגיה פלסטית אשר יכול להפוך את השד לאידיאל הזמן והמקום ?  לאמן שבוחר לתעד אישה ואולי בפרספקטיבה היסטורית ועוד ?

חתול רואה בכל בנות המין השני , יפיפיות .הוא לא בוחן את צבע האוזניים או אורך הזנב של הנקבה המדוברת . אצל רב סוגי בעל החיים , הנראות של הנקבה אינה בעלת משמעות ובוודאי לא מהווה מדד האם תבחר לכלה . אצל בעלי החיים התחרות היא דווקא בין הזכרים. אז למה אצל זכרים מסוג homo sapiens  התהליך הפוך לגמרי ? למה האישה חייבת להיות יפה ומושכת ולעמוד בכל הסטנדרטים המקובלים של החברה ?

נכון להיום , החוקרים מכירים במספר סוגים של בעלי החיים אשר בדומה לבני האדם , חיים על פי הגישה המוכרת בה האישה היא המחוזרת. ככזו היא מוכרחה להיראות בהתאם על מנת לשרוד בעולם הדייטינג .אותם סוגי החיות מאופיינים ככאלה שחיים בקבוצות/קהילות ויכולים ללדת מספר מועט מאוד של צאצאים. כך נוצר המצב בו הזכרים מחפשים את הנקבה האולטימטיבית , הטובה ביותר עבורו ליצירת דור ההמשך . כך נוצרו והשתרשו בעולם בני האדם מושגים של יופי נשי ובחינתם המתמדת של הגברים כלפי עולם המושגים הזה.

ד”ר פרידמן , מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית , מציין :”חוקרים רבים יטענו, שיופי הוא תוצר תרבותי שרירותי שמשתנה מחברה לחברה ומושג היופי האוניברסאלי אינו קיים. מצד שני ,  מחקרים בין-תרבותיים מקיפים סותרים את הטענה הזו ומראים בבירור, שהעדפות היופי דומות באופן כללי בכל החברות, ומעבר לכך –  תרבויות שונות שופטות יופי בצורה דומה מאוד”.המראה הנשי ומודל היופי השתנו והחליפו צבעים וצורות , אך תמיד הופיעו בהם כללים המוכתבים מן הטבע והאבולוציה : על האישה לשדר בריאות , חוזק גופני ופוריות בשילוב תכונות האופייניות לילדים כגון עור חלק ונטול שיער או קול גבוה ורך.

unnamed (1)

עם הזמן ובעזרתה של האבולוציה, כאשר בעלי החיים הזדקפו והתחילו ללכת על שניים ולא על ארבע, המקום העיקרי הנועד למשוך גברים עבר מהאזורים האינטימיים של פלג הגוף התחתון כלפי מעלה, לאזור החזה והשפתיים ואלה הפכו לסממנים העיקריים של היופי והמיניות הנשיים.

הריבוי הטבעי של האדם שונה ממקום למקום ומתרבות לתרבות , אך תיאורטית המחנה המשותף הוא שבתנאים אופטימאליים לריבוי והכוונה על הקפדה על קיום שאר התנאים הנחוצים למחייה מספקת : מספיק מזון , מספיק שטח , מספיק אוירה שאינה מושפעת מלחצים וגורמים מפריעים ומסיחים את הדעת , כך בנות הזוג ייבחרו על פי פרמטרים הקרובים ביותר אל הדימוי של האישה הפורייה והבריאה ( רזון , לדוגמא , אינו מהווה דוגמא לדימוי גוף בריא ) .

פרידמן מציין : “אם נסקור יצירות האמנות לאורך ההיסטוריה , ניתן יהיה , להצביע כמעט בוודאות באילו תנאים חיו האנשים האחראים על היצירות הנ”ל  ומה עיצב את המודלים ליופי של אותה התקופה. מצב סוציו אקונומי יציב ומלא רווחה הוביל לאידיאל יופי שדוף , כפי שמוכר לנו בעת הנוכחית , בעולם המערבי . מאידך , חוסר יציבות ביטחונית , פוליטית וכלכלית הובילו לכמיהה לאישה הבריאה ששידרה יציבות בריאותית ומינית.”

אוכלוסיה רבה מצטופפת על  שטח קטן , אין סממנים של רעב וניתן להבחין אפילו בתנאי מחייה טובים ומספקים . אין דגש על תבליטי האישה , מדובר בגוף דקיק וגבוה. בגדים באותה העת היוו סממן לסטאטוס , לפי כך,  חזה חשוף לא נחשב לראוי ומקובל, בטח לא אצל בנות המעמד הגבוה. כאן השפע והעושר נתנו במה לסגנונות נוספים של נשים השונים מדימוי האישה הפורייה.

על פי פרידמן :”האידיאל לאותה תקופה היה יופי קלאסי שנבע מסימטריה ויחס מתמטי נכון בין איברי הגוף השונים. מדובר בגוף אתלטי בנוי היטב עם דגש על פרופורציות מושלמות והרמוניה”.שדיה של אפרודיטה היו לאידיאל הארוטי של שדיים נוקשים ושריריים , המדומים בכתבים קלאסיים ל”תפוחים”. ניתן להבחין בחזה קטן יחסית , אך מוצק  ו”זקוף”. באותה התקופה הייתה אפרודיטה מעין נערת השער של ימינו , מושא לתשוקה ואף לסגידה והערצה מצד הגברים.

 

האם ניתן לחזות את האידיאל הבא ?

ככלל , לא ניתן לחזות היסטוריה . עולם בו אנו חיים מרחיק אותנו מהצורך להיצמד אל דימוי האישה הפורייה. עם זאת , אזורים מוכי מלחמה ורעב משמרים את הדימוי הדשן. ניתן להצביע על מגמה יציבה יחסית שהחלה באמצע שנות ה -50 של המאה הקודם ומצליחה לשמר את עצמה עד היום . פרידמן מוסיף : “השינוי הגדול אותו ניתן לחזות , עושה את צעדיו הראשונים. התחזקות האישה העצמאית , המשכילה , בעלת כוח והשפעה , יוצר היפוך תפקידים. לא רק שנשים בוחרות לעצמן מהו אידיאל היופי יותר מבעבר , אלא שהמין הגברי החל לנסות ולרצות את המין הנשי על ידי אימוץ של תכתיבי בריאות , אופנה וטיפוח.”

 

20 הערות

להשאיר תגובה