לס מואה טמה!

השבוע לפני 69 שנה נולד אחד הכוכבים הגדולים ביותר שיצאו מישראל: מייק ברנט ז”ל (1947-1975) מסיפורי ההצלחה הטרגיים ביותר שידעה המוסיקה הישראלית ועולם הפופ העולמי ( צרפתי).

הוא נולד כמשה ברנד בקפריסין למשפחה ניצולת שואה, וזמן קצר לאחר שנולד, עלתה משפחתו לארץ והשתכנה בחיפה. בנעוריו נהג לשיר ולהימשך למוסיקת הרוקנרול הקלילה (הוא העריץ את אלביס, בעוד אחיו הגדול, צביקה, העריץ את קליף ריצ’ארד) ואחד האלבומים הראשונים שהשפיעו על ברנד הילד הוא תקליט האוסף של להקת הפלאטרס (להקת דוו וופ רוקנרול שהמיסה לבבות בשנות ה-50) .

בנעוריו המוקדמים היה חבר במספר להקות קצב עם חבריו לכיתה ( דוגמת “הצעירים העליזים”)  ועם הגיעו לגיל 17 היה חבר בלהקת “אמני השמיים” וכן “נערי החצר” שהופיעו בחיפה ותל אביב. בהיותו בן 21 הצטרף ללהקת כרמון שערכה סיבובי הופעות ברחבי העולם ובגיל 22, הוזמן להופיע במועדון לילה בטהרן. ואז, כמו סיפור סינדרלה, ראתה אותו הזמרת הצרפתייה הסקסית, סילבי ורטאן, שהייתה סנסציה בצרפת באותם ימים, והזמינה אותו לפריז. כשהגיע לפריז, “שודך” למלחין ז’אן רנאר (מלחין נודע בצרפת בשנות ה-60) שפרש עליו חסותו והלחין לו את להיטו הראשון – “לייס מואה טמה” ( “תני לי לאהוב אותך”) כשברנט לא מבין מילה בצרפתית, אלא קורא פונטית בעברית את הטקסטים שעליו לשיר.

רנאר שינה שמו של משה ברנד למייק בראנט, והטאלנט יפה התואר מישראל, ביצע את “לייס מואה טמה” בהופעת בכורה בפסטיבל המוזיקה הבינלאומי הנחשב – “מידאם”. השיר, ששודר בטלויזיה בהופעה חיה, זכה להצלחה מסחררת ולמחרת נמכר ביותר מ-50 אלף עותקים וסימן את עלייתו המטאורית של מייק ברנט, זה שלא התקבל ללהקה צבאית, לפסגת אולימפוס הזמרים של צרפת.

בין השנים 1970-1975 בראנט היה אליל של ממש: מעריצות סוגדות, מועדוני מעריצים ברחבי העולם, שומרי ראש וזכייה מספר פעמים בתואר “זמר השנה” בצרפת. לישראל הוא שב כגיבור והופעותיו בארץ הפכו סנסציה, מה גם שבראנט התנדב להופיע בפני החיילים במלחמת יום הכיפורים ובכך “סגר מעגל” עם צה”ל, שסירב לקבלו ללהקה צבאית (להתגייס כחייל מן המניין לא יכל, עקב בעיות בריאותיות) .

בין להיטיו שהפכו קלאסיקות: Laisse Moi T’aimer, Mais dans la lumiere, Qui Saura, Ce’s Ma Priere , Dis Lui , Un Grand Bonehur .

על אף הצלחתו המסחררת, בראנט חש בדידות נוראית ונקלע למשברים נפשיים גדולים שהביאו אותו לנסיון התאבדות ראשון ב-1974 ממנו ניצל ב”נס”, אולם ב-1975 שם קץ לחייו כשקפץ מהקומה השישית במלון בו שהה בפריז. הוא נטמן בחיפה וקברו הפך במשך השנים לאתר עלייה לרגל למעריציו בכל העולם.

לרגל יום הולדתו שהיה צפוי לחול השבוע, ניזכר בכמה מלהיטיו הגדולים ביותר:

 

 

7 הערות

להשאיר תגובה