החודש איתגרנו את ג’וזי כץ, מנשות המוזיקה היותר מרתקות שהיו כאן לסיבוב במקומות אותם היא אוהבת

כשהייתה בת 19 עלתה ג’וזי כץ,  לישראל במסגרת תנועת הבונים וחיה בקיבוץ. בשנות ה-60 עברה לתל אביב וזו הייתה אהבה ממבט ראשון.  האהבה הזו לא הייתה רק בין ג’וזי לתל אביב אלא בין כל ישראל לג’וזי, האישה שהיא כיום גם חלק בלתי נפרד מהשירים והיצירות הגדולות ביותר שכולנו, כולל ילדינו, גדלים עליהם. החל מהשירים המוכרים של ההרכב “החלונות הגבוהים”, “הטוב הרע והנערה”, “הבלדה לעוזב הקיבוץ”, “מה איתי” ועוד אין ספור להיטים וביצועים חדשים ומרגשים שנהיו לקלאסיקות הגדולות. אם אתחיל לפרט ייתכן וזה לא יגמר. השנים חלפו, הדרמות נרגעו וגם המוסיקה השתנתה אבל בג’וזי נותרו הנעורים, היופי והאנרגיות שעדיין יכולים להעיר ולהאיר את העיר בקסמה המיוחד. כאילו רק אתמול קטפה עוד תואר נוסף. מה שבטוח הוא שהקהל הישראלי עדיין מעריץ, אוהב ומחבק אותה. יצאנו למסע קצר אחורה וקדימה בזמן בין מה שהיה פעם למה שיש כיום.

תחנה ראשונה: הבית המיתולוגי. איפה שקרה כל הקסם.

כשנכנסים לבית של ג’וזי אי אפשר להתעלם מהילת הזוהר המרחפת בין החדרים. בעבר גרה בו ג’וזי יחד עם בעלה לשעבר שמוליק קראוס (שנפטר בשנת 2013) כאן עברו וישבו רבים מגיבורי התרבות של מדינת ישראל, ביניהם אריק איינשטיין. מאז ג’וזי עזבה את ישראלית וחזרה לארה”ב התחתנה בשנית (ושכלה את בעלה השני בתאונת דרכים בארה”ב) ולאחר שנים רבות חזרה לישראל.

ג’וזי מחוברת למדינה הזו כמו שאנו מחוברים אליה. “זה הבית הנוכחי שלי. כאן גם נולדו ילדיי. עזבתי אותו ב’81 ובערך  35 שנה לא הייתי בו.”

איך זה לחזור ולחיות לבד בבית עמוס זיכרונות?

“זו פעם ראשונה שאני גרה לבד וזה כיף לא נורמלי. אני נהנית מהשקט שלי. אין לי דרישות מאף אחד. אבל להיות לבד בבית אחרי שאת לא היית אף פעם לבד, יכול להיות מוזר. לפעמים יש ימים שלא תמיד נחמד לי כי פתאום אני נזכרת בעבר וזה מעורר בי רגשות מעורבים כמובן. בכל זאת היו כאן רגעים יפים יותר ורגעים יפים פחות.  עכשיו שכל כך הרבה זמן עבר ודברים השתנו,  אני מאוד שמחה שאני כאן.”

כאן למעשה נוצר ההרכב “החלונות הגבוהים” המצליח?

“באותה תקופה אני ושמוליק היינו צמד שהופיע בכל הארץ.  יום אחד אריק איינשטיין, אותו אגב הכרתי לפני שהכרתי את שמוליק, הגיע אלינו ורצה לשמוע את מה שאני ושמוליק עושים יחד. הוא הגיע לכאן, לבית הזה, ואנחנו התחלנו לשיר לו. היו לנו כמה שירים שהיו בתהליך של עבודה ואריק פשוט הצטרף אלינו לתהליך. כשהוא הצטרף היה קסם. זה היה חיבור כל כך טבעי, כמו יד לכפפה ולאט לאט השיתוף פעולה בנינו התגלגל והתחילו לבוא החבר’ה:  שיסל, אורי זוהר שלום חנוך ועוד אנשים שהיו סקרנים לשמוע את השירים. בסוף אשתו הראשונה של אריק, אלונה איינשטיין ז”ל, הציעה שנקים הרכב שלישייה. אף פעם לא חשבנו לעשות הרכב באופן רשמי. אריק אמר שנעשה כמה הקלטות ונראה איך זה הולך. נכנסו עם 4 שירים לאולפן, ששבוע אחרי זה היו במצעד הפזמונים במקום ראשון והתחלנו להופיע.”

אז הבית האישי שלך הוא באופן מטאפורי הבית של כל ישראל. כאן נוצרו , בין יתר הדברים, שירים שליוו דורות שלמים.

“אני יכולה לספר לך דוגמא- כשעברתי לכאן מחדש החלפתי את החלונות המקוריים והנכד שלי התאכזב מאוד מפני שהוא הכיר ילד אחר שהיה מוכן לשלם עבור החלונות המקוריים של החלונות הגבוהים”.

תחנה שניה: מועדון החלונות הגבוהים.

מרחוב הירקון לשטח קרב.

“בימי החלונות הגבוהים היינו הצלחה מסחררת. חרשנו את כל המדינה ולא הפסקנו להופיע וזה היה מעייף. באותה תקופה לשמוליק היה רעיון:  במקום לנסוע בכל הארץ, הוא  החליט שנעשה מועדון ונקרא למקום “החלונות הגבוהים”  המקום במקורו היה מסעדה מפוארת ושמוליק דיבר עם בעל המסעדה שהסכים שהמקום יקבל עליו אותנו. בנינו שם במה, תלינו פוסטרים ופשוט התחלנו להופיע. המקום הזה הוא סמל לאחת מהתקופות הכי יפות שלי.

 הבאתם משהו חדש- משהו שונה שהוא לא בדיוק להקת הנח”ל

“את צודקת. שינינו את המוזיקה הישראלית. לא היה דבר כזה לפני ולא היינו בדיוק בסגנון של להקה צבאית. בארץ הרגשנו שתופסים מאיתנו כמו מהביטלס, עד היום אנשים מדברים איתי על החלונות הגבוהים. הופענו במקום במשך כשלושה חודשים עד שיום אחד הגענו למועדון וראינו שאין בו אף אחד. מלחמת ששת הימים פרצה וגייסו את כולם למילואים. וגם אותנו גייסו.

הופענו בפני החיילים בשטח. זה היה מעניין ומרתק. החיילים קבלו אותנו כ”כ יפה. היינו שרים להם, נשארים לשבת איתם ולחוות את המלחמה מקרוב. דבר אחד אני לא אשכח משם בחיים. כל כמה מטרים ראיתי גופות בשטח. ואני באה מאמריקה, מה לי ולמלחמה וגופות?  אחרי מלחמת ששת הימים טסנו לארה”ב ובשובנו כבר לא חזרנו להיות כהרכב. כל אחד מאיתנו המשיך בדרכו המקצועית.”

yael_rosen_06

תחנה שלישית: חוף הים- המתנה של תל אביב

“הים בשבילי זה המון. הכל!  קודם כל כשהייתי צעירה עוד מאפריל הייתי הראשונה בשפת הים. בסוף אפריל כבר הייתי שזופה.וגם כבר שהיו הילדים לא היה יום בו לא היינו בים. איפה שאני גרה עכשיו זה אחד מהמקומות הכי טובים לגור בו- כ”כ קרוב לים.” ג’וזי מחייכת “היום הים נועד בשבילי פחות בשביל להשתזף כמובן (צוחקת) אבל כשיש משהו כבד על הלב כבר בשעה 5-6 בבוקר אני הולכת לים, ונכנסת אל תוך המים. הים שוטף ממני הכל. וזה עושה את היום תסמכי עלי.”

מה הים צריך לשטוף ממך?

“היו לי תקופות קשות כשחזרתי לארץ, אחרי שנים של נתק. הייתי הולכת לים והייתי מתפללת שיהיה טוב כי אני מאמינה שיהיה טוב.. בסוף היה בסדר.  זאת לא קלישאה, בחיים באמת הכול עובר. והים זו המתנה הכי טובה שיש לתל אביב.”

תחנה רביעית: כרם התימנים- הבית הבא של ג’וזי?

“פעם שמעתי שאי אפשר ללכת לכרם התימנים ביום שישי. שכ”כ צפוף בשוק ובשכונה שזה פשוט בלתי אפשרי!!! ולאחרונה  גליתי שזה הכיף הכי גדול במיוחד ביום שישי. התאהבתי בכרם התימנים, אני מאוד אוהבת להסתובב שם בשוק ובין המסעדות. צפוף בין כל האנשים והתיירים ולמרות החום בקיץ שום דבר לא מפריע לי. אני תמיד התלהבתי מהשפע שיש בשוק, מכמה זול ויפה לקנות בו.  בכרם התימנים אני יכולה להיכנס לטראנס. לא מזמן אני וחברה מצאנו מקום בו יש 100 מינים של בירות ישראליות. אז התחלנו לבדוק את הכל אבל בסופו של דבר כל מה שבקשתי זה רק גולדסטאר. אני לא באמת מבדילה בין כולם.”

יש סיכוי למעבר לוקיישן? מהבית המיתולוגית שופעת הקסם וההיסטוריה לבית קטן בכרם?

“אני חייבת מתישהו לגור בתוך הכרם או קרוב לכרם. כשאעזוב את הדירה הנוכחית. זו שכונה טובה. אנשים אוהבים כאן אחד את השני. ממש כמו תל אביב של פעם”.

תגובות

להשאיר תגובה