ההצגה “משפחה עליזה” היא קומדיה קלילה ומאוד מצחיקה, שמחביאה בין הבדיחות גם מסר על קבלת האחר והשונה ממך. על אחת כמה וכמה שהוא נמצא במשפחה שלך.

במהלך השנים נכתבו לא מעט סרטים ומחזות שעסקו בקהילה הלהטבי”ת. כולם הציגו את הנושא וטיפלו בו ברגישות יתרה, אבל הם היו רציניים וטיפה כבדים. הקומדיה “משפחה עליזה”, שעלתה לאחרונה בתיאטרון הלאומי “הבימה” מטפלת בנושא עם לא מעט רגישות אבל בעטיפה קלה לעיכול ובתוספת לא מעט הומור.

גיבור ההצגה, שאתה כתוב סם בובריק ורון קלארק הוא אוסקר צ’יימברס (נורמן עיסא המצוין). גבר באמצע החיים שאשתו מזה 30 שנה (רובי פורת שובל) נוטשת אותו לטובת אחיו. אוסקר ההמום מגיע לניו-יורק כדי לבקר את בנו אורסון (יואב דונט) ותוך כדי גם לשפוך את כל מה שיש לו בלב. במהלך הביקור אוסקר מגלה שאורסון חי עם בן זוג בשם גארסון (טל קלאי, התגלית של ההצגה בעיני).הגילוי ממוטט את אוסקר, שאינו יכול לקבל את העובדה שבנו חי עם גבר. אורסון לעומת זאת, מבקש הכרה בו ובבן זוגו, מה שיוצר עימות שמוביל לסדרה של מצבים מצחיקים אבל גם מרגשים.

unnamed (3)

ההצגה קולחת, זורמת ומאוד מצחיקה. התרגום מצוין, יושב טוב על השחקנים ולמרות שהמחזה מתרחש בארצות הברית הבדיחות קיבלו זווית ישראלית, מה שהעלה את מפלס הצחוקים באולם. הבימוי של נתן דטנר קצבי מאוד, נשען לא מעט על ההומור אבל גם על הביקורת של ישן מול חדש ושמרני ופרימיטיבי מול פתו וליברלי. משהו שמאוד אהבתי בהצגה היה קשור למשהו שאני לא מחבב בדרך-כלל וזה ריקודים. כדי להפריד בין הסצינות בהצגה דטנר שילב ביניהן שלושה קטעי ריקוד שנחשבים זוגיים ורומנטיים אבל עם טוויסט מעניין. במקום רקדן ורקדנית מבצעים אותם זוג רקדנים גברים, מה שנתן להם עוקץ והתאים מאוד לרוח המחזה. המשחק של כל השחקנים בהצגה טוב מאוד, אבל אני אציין לטובה שלושה שחקנים שנמצאים רוב הזמן על הבמה ומחזיקים את רוב ההצגה. הראשון הוא נורמן עיסא, שמפגין חוש הומור וטיימינג קומי מעולה בתפקיד הראשי של אוסקר. השני הוא יואב דונט, שמגלם באיפוק את בנו אורסון והשלישי הוא טל קלאי, שחקן אלמוני יחסית שמגלם עם הרבה חן וכריזמה את בן הזוג גארסון וזכה ובצדק לתשואות רמות בזמן ההשתחוויות.

unnamed (4)

לסיום. רק אחרי שיצאתי מהאולם הבנתי כמה השם “משפחה עליזה” מתאים מאוד להצגה הזאת. הצגה קלילה ומצחיקה אבל עם מסר שכדאי מאוד ללכת ולראות.

משפחה עליזה”. התיאטרון הלאומיהבימה”  מחזה: סם בובריק ורון קלארק.  תרגום: ירון פריד. בימוי: נתן דטנר. כוריאוגרפיה: אורון דהן. שחקנים: נורמן עיסא, רובי פורת שובל, יואב דונט, טל קלאי, הילה שלו, ויטל גיזלגיל, נדב שחם/אורון דהן.  

unnamed (2)

 

תגובות

להשאיר תגובה