לרגל זכייתם של בני הזוג איתי ויואב ארד-פנקס באות הקהילה הלהט”בית על היותם פורצי דרך, הם מספרים על המכשולים, על הקשיים ועל ההצלחות שהובילו אותם להיות הורים גאים ולגדל שלוש בנות מקסימות בתל אביב.
על מדף הספרים של גל ונועה בבית משפחת ארד-פנקס בתל אביב מתחבא לו ספר ילדים שנכתב לפני חמש שנים במיוחד עבורן. הספר, “האבאים של גל נועה”, היה מעין מתנת לידה שקיבלו שתי התאומות בנות החמש של הזוג החד מיני, איתי ויואב ארד-פנקס, מסבתם שוש פנקס שניסתה דרכו ללמד אותן על הייחוד של התא משפחתי אליו הן נולדו לאחר תהליך פונדקאות בהודו. בקרוב, כך מקווה הזוג, גם אור, בתם בת השנה שהגיחה לעולם בתאילנד לאחר תהליך פונדקאות, תוכל לעלעל בספר ולהבין שבניגוד לאחרים יש לה אבא ואבא.
החודש קיבלו איתי ויואב את אות האגודה הלהט”בית על היותם פורצי דרך בפעילותם, זמן מצוין לדבר איתם על הדברים הבאמת חשובים בחייהם, גידול הבנות בעיר הגדולה. השנה, למשל, בני הזוג החליטו לקחת בפעם הראשונה את בנותיהן להארדקור של הקהילה, למצעד הגאווה השנתי שנערך בתל אביב. “הסברנו להן על מצעד הגאווה כמו החגים”, מספר איתי. “אמרנו להן שממש כמו שבחנוכה היוונים שנאו יהודים וקרו כל מיני דברים, ככה תיארנו את העניין של ההומואים. סיפרנו לילדות שפעם אנשים היו נגדנו, נגד ההומואים והיום הם כבר לא ובגלל זה אנחנו חוגגים את חג הגאווה”.
אלו לא סתם מילים, איתי ויואב יודעים דבר אחד או שניים על מלחמה, השניים עסוקים בפעילות פוליטית רחבה, בין אם זה בקהילה הלהט”בית ובין אם זה במועצת עיריית תל אביב, שם משמש איתי כחבר המועצה הראשון מהקהילה בעיר. בחודשים הקרובים אמורה להישמע עמדתו של בג”ץ בעניין עתירתם בנוגע לפונדקאות שלא מיושמת בארץ. “כבר חמש שנים שאנחנו עוסקים בנושא הפונדקאות, עכשיו הגשנו לבג”ץ עתירה בפעם השנייה”, אומר איתי.
הריון שהסתיים בהפלה
השניים שהתחתנו בטורנטו קנדה לפני כעשור החלו לדבר על ילדים כבר בתחילת הקשר. “בשנת 2003 התחלנו לחשוב על הרצון לגדל ילדים, בהתחלה ניסינו לעשות את זה במסגרת הורות משותפת, כלומר לחפש בחורה שתהיה איתנו לעשות ילד ובעצם לגדל איתה את הילד”, מספר יואב. “התהליך למצוא את האישה שנראית לנו מתאימה היה מאוד ארוך וכרוך בתהליך של תיאום ציפיות, היכרות, חברות משותפת ולאחר מכן טיפולים רפואיים. לבסוף היה הריון שהסתיים בהפלה, ולאחריה היא שינתה את דעתה והחליטה שהיא לא מעוניינת להמשיך בתהליך. באותה תקופה שמענו בפעם הראשונה על הליך פונדקאות בהודו.
“התחלנו לבדוק את העניינים, זה עוד לא היה רשמי וממוסד, לא היו שום חברות או סוכנויות שעסקו בזה. החלטנו לעשות פונדקאות בהודו ובמקביל הגשנו עתירה לבג”ץ נגד משרד הבריאות. גילינו שבישראל קיימת אופציה לתהליך פונדקאות, אך היא לא זמינה ועל פי החוק אינה אפשרית להומואים. בשנת 2010 משרד הבריאות הודיע בתגובה לעתירה שהגשנו שהוא יקים ועדה, שכבר הגישה המלצות לאשר פונדקאות גם להומואים, אך עד היום (חמש שנים אחרי) הן טרם יושמו. כאמור, לא חיכינו שהתהליך הזה יסתיים ובמקביל המשכנו את הפונדקאות. בשנת 2010 נולדו לנו התאומות, גל ונועה בהודו”.
“את הפונדקאות הבאה שלנו עשינו בתאילנד, שם נולדה לנו לפני שנה תינוקת שלישית בשם אור. בתאילנד הקשר עם הפונדקאית היה הרבה יותר ישיר, אמנם היא לא דיברה אנגלית, אבל תאילנד הרבה יותר מערבית במבנה החברתי שלה, אפשר היה לשמור על סוג אחר של תקשורת איתה. בלילה שבו אור נולדה הייתה הפיכה צבאית ואחריה היה אירוע תקשורתי שקיבל חשיפה מאוד שלילית בתאילנד, (זוג סטרייטים אוסטרלים עשו פונדקאות והשאירו ילדה אחת שנולדה עם תסמונת דאון בתאילנד, ש.א). אותו אירוע הוביל לכך שהשלטון הצבאי של תאילנד הודיע שהוא אוסר על פונדקאות והיום הפונדקאות אסורה גם בתאילנד”.
באלו קשיים אתם נתקלים כהורים חד מיניים?
“אני לא מרגיש קשיים במישור הזה, יש קשיים רגילים של הורות”, אומר איתי.
“יש מספיק קשיים כהורים לא צריך גם קשיים נוספים כהומואים, לגדל ילדים זאת משימה קשה ומורכבת”, אומר יואב. “לילדות שלנו הדבר הכי טבעי בעולם זה שני אבא, מה שצריך להסביר להן זה איך זה שלילדים אחרים יש לפעמיים שתי אימהות, לפעמים רק הורה אחד ולפעמים אבא ואמא”.
קורה שהבנות שואלות איפה אמא?
יואב: “הן לא שואלות איפה אמא, הן שואלות למה לאחרים יש אמא. אין סיבה שהן יחשבו אחרת, זה כמו שילד שחור לא ישאל למה ההורים שלו שחורים, אלא למה אחרים לבנים”.
איתי: “הן יודעת שיש להם שני ‘אבאים’ ולא אמא, לזה הן נולדו, את זה הן מכירות”.
ברית זוגיות
שני תהליכי הפונדקאות שעשו השניים בחו”ל לא רק הביאו לחייהם את שלוש בנותיהן, אלא גרמו להם לעשות מעשה ולפנות לבית המשפט הגבוה לצדק כדי שיאפשר להם ולעוד עשרות זוגות כמותם לעבור תהליך דומה בארץ. בחודשים הקרובים אמור להתקיים דיון נוסף בנושא בו המדינה תצטרך למסור לבית המשפט את עמדתה.
“כרגע הגשנו בפעם השנייה עתירה לבג”ץ על הפונדקאות בישראל”, מספר איתי. “כבר חמש שנים שאנחנו עוסקים בעניין הזה. חידשנו את העתירה שלנו כי משרד הבריאות לא עמד בהתחייבות שלו לבג”ץ לשנות את המדיניות. בקרוב אמור להיות דיון שבו המדינה תצטרך למסור את עמדתה”.
אתם מרגישים שליחים של הקהילה בנושא הפונדקאות, אתם מקבלים פניות מאנשים?
“בוודאי, בגלל זה אנחנו עושים את זה, אבל אנחנו מרגישים שזה לא ראוי ולא צודק, היה ראוי שהמדינה תתקן את הנושא גם בלי שיעתרו ובית משפט יכריח אותה”, אומר יואב.
בשל פעילותם ותרומתם לקהילה קיבלו השניים לפני כשבועיים וחצי את אות ההוקרה על פריצת דרך ותרומתם לקהילת הלהט”ב מהוועדה של האגודה שבחרה את 40 האנשים והאירועים שהשפיעו על הקהילה. הטקס התקיים בנוכחות חברי כנסת, שגריר ארה”ב ופעילי הקהילה לדורותיה. איתי זכה בהוקרה על הפעילות הפוליטית של קידום הקהילה בת”א, כמו כן גם על האגודה למרכז הגאה שיזם והקים. יואב קיבל את האות על כך שהקים את ארגון חוש”ן (חינוך ושינוי) שפועל בעיקר במערכת החינוך וביחס לקהילה. “שנינו אנשים פעילים ומתנדבים, אנחנו רואים שיש דברים שצריך לעשות בהם שינוי ולא מחכים שדברים יקרו”, אומר איתי.
יש לכם עוד שאיפות לעשייה בקהילה?
איתי: “אני חושב שהגיע הזמן לברית זוגיות או דרך למיסוד קשר בין בני זוג מאותו המין. כמובן אנחנו מקווים שאם בית המשפט לא יפעל בנושא הפונדקאות, המדינה תפעל”.
