שני רכבים, חמישה אנשים,שלושה ימים וילה אחת ושלל אטרקציות בצפון. המדריך השלם לבילוי בסופשבוע.
הטריגר לנסיעה לצפון היה בילוי בקייאקים של כפר בלום, אחרי הכל אין יותר מרענן מרעננים וקרים של נהר החצבני כשהשמש קופחת על הראש עם מעל 30 מעלות, אז התארגנו ויצאנו.
חמישי האחרון, שלמה סיקס בצריפין, שם התחלנו את המסע, הסיבה, רכב מסוג "אופל אדם" בצבעים של לבן ואדום חיכה שנאסוף אותו ונחווה איתו את החוויה של הצפון, על ההגה שני חברים שנבחרו להוביל את המסע שיקח שלוש שעות בהלוך. על הכביש, רכב חדש נקי ובעיקר מהיר שטס על הכביש וגורם לשאר המכוניות סביבו להיראות גרוטאות. קורה.
יום שישי שלנו החל בארוחת בוקר דשנה בוילה שקיבלנו בחד נס, מדובר בוילה בת 2 קומות עם מרפסת רחבה שצופה לכינרת והבונוס: ג'קוזי מפנק בתוך הקומה השניה שרק המתין לבואנו.אנחנו עוד נחזור אליו.
אחרי ארוחת הבוקר המשותפת יצאנו לכפר בלום, המטרה, בילוי בקייאקים השוצפים של "כפר בלום"- 40 דק' נסיעה ואנחנו שם, בהתחלה נכנסו לסרט המדמה שיט בנהר אימתני בקנדה, מדובר באולם קולנוע עם ארבעה מימדים הממוקם בתוך המתחם, במהלך ההקרנה אתם צתזוזו הרבה על הכיסא, תרטבו מעט ובעיקר תהנו, אבל היי, הסיבה העיקרית לבואנו הייתה הקייאקים אז קדימה.
בחרנו במסלול הארוך, שהוא ארוך כאורך הגלות מסתבר, שלוש וחצי שעות של שיט על מים די שקטים, ואנחנו חבורת עצלנים, החלטנו שבאנו להנות מהמים השקט והשמש אז פשוט לא חתרנו, עד שבשלב מסויים הבנו שאם "אין אנחנו לנו , מי לנו" והתחלנו לחתור במרץ כדי להגיע להמבורגר בסוף המסלול. זה לא עבד. איחרנו, אבל, היי, לפחות סיימנו את המסלול.
את שישי בערב בילינו בארוחת שבת ביתית ורביצה על המרפסת ובג'קוזי, לא כולם ביחד- תרגיעו. השקט והשלווה של הצפון הרגיע את כולנו והכניס אותנו למוד של שינה מוקדמת, אחרי הכל מחר שבת, ויש לנו עוד המון דברים להספיק.
6:00 בבוקר קימה מוקדמת במיוחד, קפה, שתיה, שירי ירדנה ארזי ברקע ומתחילים את היום, שוב ארוחת בוקר, ושוב כניסה לאוטו, הפעם הכיון, "חוות הסוס והדובדבן" במושב אודם(ואלוהים עדי שבחיים לא ידעתי שיש מקום כזה..)
מדובר במטע ענק של דובדבנים טעימים טעימים, שנקטפים ישר מהעץ לתוך סלסלה, עוד במקום סוס בשם שחר שאותו אפשר ללטף, שלל אטרקציות לילדים עצי תות פקיסטני ושיחי פטל, אכלנו, קטפנו, הסתובבנו בין העצים ושמענו הסבר על הר אודם ועל העובדה שכשצופים עליו יש נקודת צפיה פנורמית והתלהבנו, אבל היי, הזמן דוחק ויש לנו עוד נקודה בדרך- והיא בכלל נמצאת למטה, בטבריה.
הנה עובדה, החום בטבריה הוא בלתי נסבל ואם אתם לא ממתכננים רביצה בכנרת אל תסעו לשם, אנחנו נכנסו לחוף גיא, 40 דק' נסיעה ממושב אודם, עם בטן מלאה בדובדבנים, זיעה חמה והמון רצון להיכנס למים.
מדובר (למי שלא הכיר או מכיר כמוני) ברצועת חוף פרטית ומוסדרת עם דשא, מגלשות מים ובריכות וגם מקטע ים, הוא מיועד בעיקר למשפחות שמחפשות אזור מסודר לבוא עם הילדים ושרוף יום שלם, במקום יש מלתחות מסודרות קפיטריה יקרה במיוחד כסאות נוח על החוף וכל הדשא שמשיות והמון אנשים משוחים בקרם שיזוף.
שעה וחצי הספיקה לנו כדי להבין את הרעיון ויצאנו לדרך חזרה, אחרי הכל יש לנו עוד נסיעה ארוכה הבייתה וטיסה לחו"ל לתכנן. אז עד הפעם הבאה- בון וייאז' .