פאנל סוער בבית הכנסת "ברית עולם" חשף קרע מדמם: נאור נרקיס תקף את הממסד האורתודוקסי כ"דעאש יהודי" והשווה את החינוך החרדי ל"אונר"א". מנגד, מיכה כהן, מורה לתנ"ך ופעיל 'הרבעון הרביעי' הצית מהומה כשקבע כי "יש יותר נופלים בעלי מאשר בכל תל אביב" והודה ב"פחד מהחלנה". בעוד ראש העיר רוזנשיין סיכמה: "גם לא להסכים צריך לדעת איך", כשהיא מציגה את הפודטראקים הפועלים בשבת כמודל לחיים משותפים.
איתן אלחדז ברק
האווירה בבית הכנסת הייתה מתוחה וקשובה כבר מהדקה הראשונה, זו הייתה התנגשות חזיתית של תפיסות עולם. פתח את הדברים האקטיביסט והמועמד הטרי של מפלגת 'הדמוקרטים' נאור נרקיס (מיזם 'חוזרים בתבונה') שלא חסך את שבט לשונו ממערכת החינוך החרדית כשורש הבעיה של אי-הגיוס: "המון מהחרדים הם בכלל אנטי ציונים" הוא קובע "אני רואה את זה מצד אותם צעירים שפונים אליי שעברו את מערכת החינוך החרדית. הרבה מאותם אלו כמו אלו שבתחילת השבוע תקפו חיילות הם לא אנשים שאפשר להביא להם נשק. הדרך לגייס אותם היא לפרק את מערכת הבורות של המפלגות שלהם, זו מערכת שבדומה לאונר"א מחנכת את התלמידים שלה לשנוא את מדינת ישראל וזה קורה מהכסף שלנו".
בתגובה לשאלה של המנחה הרב עדי סגל על מימון שירותי דת, הטיח נרקיס אמירה שהרעידה את האולם: "לא צריך מימון של המדינה לצרכי דת. כי מה לעשות איך שזה עובד פה בישראל אחוז אחד יילך לרפורמים ו-99 אחוז יילך לסוג של דעאש יהודי בסטייל שאנו מכירים היום". בהמשך, הסביר את תפיסתו לגבי זהות יהודית ללא דת: "אני שואל אותם: תגידו לי, יש מצב שאתם הייתם טסים לאתונה, ואומרים לבן אדם יווני ברחוב: 'אחי, אתה לא מאמין באכילס ובאתנה, איך אתה יכול להיות יווני בכלל?'".
שותפתו למפלגה, חברת הכנסת לשעבר ענבר בזק, הוסיפה את הזווית המעשית של חקיקת השוויון בנטל: "אנחנו במפלגת הדמוקרטים מקדמים חוק שוויון בנטל שיכלול סנקציות שונות למי שלא יתגייס. משיחות שערכתי עם צעירים חרדים עלה שוב ושוב הנושא והם אומרים זאת בעצמם כי הדבר היחיד שיגייס אותם אלו סנקציות כלכליות. אם הם ידעו שהם לא מקבלים מעונות יום, ולא את המימון של הישיבות – הם ילכו לצבא".
מול הביקורת הליברלית, נעמד מיכה כהן, איש חינוך דתי-לאומי המלמד בתיכון ממלכתי בגני תקווה וחבר תנועת "הרבעון הרביעי". כהן חשף את הפחדים העמוקים של המגזר שלו: "אני אומר שנאור מדגים לנו למה הציבור הדתי והחרדי כל כך מפחד. המטרה הסופית שלו היא שכולם יהיו חילונים. כשציבור פועל מתוך פחד, הוא לא מקשיב". הוא הזכיר את המחויבות של המגזר שלו למדינה: "אפרופו שירות צבאי של דתיים לאומיים – דיברו על זה לפני ההתנתקות אבל לא ראינו סירובי פקודה המוניים למרות שזה הבייבי של הציונות הדתית. כלומר הסרבנים לא באו מהצד שלנו".
כהן עורר מהומה בקהל כשעבר לדבר על "מציאות החיים" ועל פערים בשירות הקרבי: "בוא נסתכל על העובדות והסטטיסטיקה. מנסים לייצר מצג מסוים, אבל אם שמים את הדברים על השולחן – ילדי התיכונים בתל אביב משרתים אבל לא בתפקידים מסכני חיים… בתיכונים מסוימים 'מסלילים' תלמידים ליחידות טכנולוגיות כמו 8200, וזה משפיע על כל מסלול החיים שלהם.שתדעו לכם שבישוב עלי נפלו יותר חיילים במלחמה מאשר בכל תל אביב
בתגובה לדברים הללו שעוררו סערה בקהל טען נרקיס :"יש מפעל קטנטן שמבזבז לנו המון כסף, מפעל של הדתיים בעיקר – זהו מפעל ההתנחלויות, שהוא חסר כל תועלת כלכלית. בלי כספי חילונים ובלי הגנה של חילונים שנשלחים להגן על ההתנחלויות המפעל הזה לא יתקיים. הנטו שהמפעל הזה דורש לעומת כמה שהדתיים תורמים הוא בגירעון מאוד מאוד קיצוני".
העימות הגיע לשיאו כשנרקיס הטיח בכהן: "איך נצליח לגייס את החרדים אם אפילו את החברים הדתיים שלנו אנחנו לא מצליחים לשכנע שאנחנו בני אדם שווים? האם אתה בעד להמשיך להצדיק את מסלול ה'הסדר'? את קיצור השירות הצבאי שהגיע הזמן להפסיק אותו?
נרקיס התייחס במהלך דבריו לאפשרות הבחירה בין שירות צבאי לשירות לאומי לו זוכות בנות המגזר הסרוג: " למה שהבת שלי תתנהל כחיילת באורח חיים חילוני, והבת שלך לא?".
כהן לא נשאר חייב: "אני לא הייתי עורך השוואה כזו ואני לא מרגיש צורך להתנצל, והבת שלי תורמת בשירות לאומי. כמו שאתה רוצה שהבת שלך לא תעבור 'הדתה', אני לא רוצה שהבת שלי תעבור 'החלנה'
נרקיס סיכם את המבט החילוני: "זו התחושה של הדתיים – שהחילונים תמיד צריכים להקריב מעצמם כדי לכבד את הדתיים. אישה חילונית בת 18 שווה לאישה דתייה בת 18".
כהן טען לאורך כל הדיון כי חלק גדול מהמחלוקות נובעות מחוסר האמון ההדדי ואף הזהיר "כי נתפרק לשבטים יהיו זאבים שימתינו לנו".
בערב התארחו רב הקהילה דוד בנימין, חבר המועצה ירון יעקובי וכן נציגת האופוזיציה ליאת גרוסמן תמיר
את המבט המקומי המפויס סיפקה ראש עיריית קרית אונו, מיכל רוזנשיין . בדבריה הציעה רוזנשיין מודל של "חיים ביחד" המבוסס על כבוד הדדי ולא על ניצחון של צד אחד: "אני מאמינה שאפשר לנהל אורח חיים ליברלי, אבל עם הרבה כבוד לדת. כשרק פתחנו עכשיו את השכונה החדשה באונו ('אונו הצעירה'), את הצבנו שם פודטראקים. תושבים ביקשו מאיתנו שהפודטראקים יפעלו בשבת – וכמובן שזה מה שעשינו. אבל מהצד השני, אין לנו בעיה לחבר ולהיות שם במקומות שנותנים מענה גם לציבור הממלכתי-דתי או החרדי, בין אם זה בשיפוץ בית ספר או כל דבר אחר".
רוזנשיין סיכמה במסר שנדמה כי הוא הלקח העיקרי מהערב הטעון הזה: "יש כל כך הרבה זרמים ופנים בחברה הישראלית, ולכולם יש מקום אצלנו".
