הרכב גאוני

השבוע הגיע אליי אלבום הבכורה החדש, המיוחל והמצופה של אחד ההרכבים המעניינים, המסקרנים, המפולפלים וכן, הגאוניים, שיצאו בשנים האחרונות: "בינת אל פאנק".

ההרכב, המשלב מוסיקה תימנית שורשית עם פופ, ג'אז, Fאנק, רוק, סול ומוסיקה אתנית שורשית הוא המהפכה שהמוסיקה הישראלית צריכה ואמורה לקבל עמוק עמוק אל ליבה.

ההרכב נתגבש ע"י שבעה חברים וחברות שהוקמו במהלך לימודיהם המשותפים באקדמיה למוזיקה בירושלים כשמייסדת הלהקה וסולניתה, שירן קרני, הגשימה את חזונה וחלומה להביא את הצלילים מבית אמא ( בית תימני מסורתי) אל מוסיקת ה-Fאנק הטבולה בנשמתה, והאמת? כגודל החזון, גודל ההצלחה במבחן התוצאה.

האלבום כולל שמונה שירים, כל שיר בצבע וגוון אחר, שונה מקודמו ומקדימו, מקבל חיים שונים לחלוטין משאר השירים הכלולים באלבום ומעבירים את הישראליות הכי אותנטית, אמיתית, מקורית ויפה המהווה נדבך אינטגרלי מהתרבות הישראלית.

האלבום מתחיל עם "יא חביבי" שכבר מהשניה הראשונה בה מתנגן נושא אותנו אל מחוזות הזמן עם הלהקה למסע שלם שלא שומעים ביום יום ולמעשה מהווה את אחד המסעות המרתקים, המעניינים והבלתי צפוים שיש.

מה שמיוחד באלבום הוא שגם אם אינך מבין אף מילה מרובו,  האלבום (מלבד הקטעים העבריים שבאלבום דוגמת "מוז'יק שלי", "בוא כבר אליי") כולל מוסיקה המהווה אלטרנטיבה לקשיי הבנת השפה ומחברת כל מאזין מכל סגנון ורובד אל המוסיקה, כור היתוך שכולו 100% נשמה ו-0% פוליטיקה ודעות קדומות.

בין השירים שכבשו אותי כליל באלבום: "מוז'יק שלי", "יא חביבי" ו"אומאק" שעל אף שכל האלבום מצוין ונשמע פשוט רוממות נפש ולב, הם אלה שנגעו גם בפן האישי. יש לציין גם את עבודתו הנאמנה והרבה של מפיקו המוסיקלי של האלבום – אייל תלמודי, שעיבודיו והפקתו תרמו רבות לסאונד הכל כך ייחודי של ההרכב.

כחוקר מוסיקה ישראלית, החוקר ומתעד את המוסיקה על שלל גווניה כולל המוסיקה התימנית, ההרכב למעשה לקח את האתניות והמקוריות של המוסיקה התימנית שבשנות ה-50 וה-60 הייתה במעין "גטו" (הרחק מהמיינסטרים) ואת מהפכת הפופ רוק הישראלית שבלטה בארץ ובעולם בשנות ה-60 וה-70 ותרגמה אותם באופן מדויק לרחשי לבו ומסריו של דור ה-Y (2016) מה שרקם אלבום לכל הגילאים, גם צעיר וגם צעיר ברוחו יכולים למצוא באלבום ממתק סוכרתי לנשמה.  ככה עושים מוסיקה!

חברי ההרכב:

שירן קרני- שירה

רגב ברוך – תופים

טל סנדמן – גיטרה חשמלית

טל אברהם – חצוצרה

עודד בן יצחק – סקסופון

שרון מנצור – קלידים

ניתאי מרקוס – בס חשמלי.

 

27 הערות

להשאיר תגובה