תחת הכותרת "משנים מציאות למען בעלי החיים", התכנסו במוצאי שבת האחרון מעל עשרת אלפיים איש בגן מאיר על מנת להפגין למען זכויותיהם של בעלי החיים."הלכתי להפגנה כדי להשמיע את קולם של אלו שלא יוכלו לדבר לעולם", אומרת אחת המפגינות. ההמון החל לצעוד אל כיכר רבין ושם התקיימה עצרת מחאה בהנחייתה של אורלי וילנאי ובהשתתפותה של מיקי חיימוביץ'. השנה זוהי שנתו השלישית של המצעד ולדברי מארגני ההפגנה זהו האירוע הגדול ביותר בתולדות התנועה הישראלית לזכויות בעלי-חיים. המצעד חל יממה אחרי יום בעלי החיים הבינלאומי והיום הבינלאומי להזדהות עם בעלי-חיים במשקים תעשייתיים, המצוינים באירועי מחאה ברחבי העולם.
המפגינים הביעו את מחאתם תחת הססמאות: "לא נשתוק מול רוע לב, גם חיות חשות כאב", "תעשייה של דם וסבל, אפרוחים בפח הזבל", "משלוחים חיים הם משלוחי מוות", "בלי עיקור ובלי סירוס – יהיה עוד חתול דרוס". בהפגנה נאמו אנשים שבעבר לקחו חלק בפגיעה בבעלי-חיים והחליטו לשנות את חייהם. כמו כן, גם חברי הכנסת לקחו חלק במצעד, בניהם, תמר זנדברג, איציק שמולי, יעל גרמן ושרן השכל.
בין ההמונים שיצאו להפגין נכחה נועה עמית שמגדלת את שתי בנותיה כטבעוניות עוד מהבטן. "היה לי ברור שאני מביאה ילדים לעולם שלא ייגרמו סבל נוסף לבעלי החיים ובטח שלי יש חובה כאמא, כאזרחית, כאדם מוסרי, לדאוג בחזרה לעולם הזה", אומרת עמית. "אני מחויבת להשאיר לבנותיי עולם שפוי, נכון, בו לא גורסים אפרוחים זכרים, בו לא מפרידים בין תינוקות ואמהות, בו לא מתעללים בבעלי החיים לשם הבידור". עמית (31) השומרת על אורח חיים טבעוני, טוענת שבעלי החיים הם החלשים, המעונים, הנרמסים והמנוצלים ביותר, אם זה במשקים, במעבדות, או בגני החיות.
"האלימות כלפי בעלי החיים היא דגל אדום לחברה שלנו ולעצמנו, הגיע הזמן להפסיק את ההתעללות, הניצול והתייחסות לבעלי החיים בתור בעלי חיים ולהתייחס אליהם כפי שהם – בעלי החיים של עצמם. בכל יום נגרסים למוות בבלנדר ענק כ-15,000 אפרוחים רק מפני שאין להם שימוש בתעשיית הביצים. לאנשים אין מושג מה קורה מאחורי הקירות של בתי המטבחיים וחשוב שהדברים הללו ייצאו החוצה. מחיר החלב האמתי הוא הפרדת תינוק מאמו ומדובר בפעולה שבכלל לא ניתן לדמיין. לכן יצאנו לרחובות לזעוק.
"הייתה תחושה מאוד מחזקת במצעד", ממשיכה עמית. "כל העמותות התאחדו לארגון המצעד ורשויות הפעילו הסעות מרחוק במיוחד. כולנו עמדנו ופשוט צעקנו "די!" הלכתי עם הבת שלי מיקה בת השנתיים ושמונה חודשיים, זה היה עבורה שיעור בדמוקרטיה, בלחימה על ערכים, במחאה, ברצון לשנות ובעיקר חלק מההיסטוריה. אני באמת מאמינה שזה אפשרי ושנוכל לשנות פה דברים, החל מהאיש הפשוט שבוחר בסופר איזה סוג חלב לקנות וכלה בחקיקה. הייתה תחושה של הפגנה היסטורית מבחינת כמות האנשים. הרי המהפכות הגדולות ביותר התחילו כשאנשים יצאו לרחובות. אני מדריכה באתגר 22 של אנונימוס, אנשי העמותה צעדו גם. אתגר 22 זה פרויקט קסום בקבוצה בפייסבוק שכולו בהתנדבות ומציעים שם מסגרת תומכת למי שרוצה לנסות טבעונות. מדבור ב-22 יום כשבכל יום יש אתגר אחר ובסופו מגלים שזה אפשרי ואפילו קל לחיות ללא מוצרים מהחי שאנחנו בסך הכל הורגלנו אליהם מהילדות. יש באתגר מדריכים מהמון תחומים וכולם מאוחדים וזמינים לעזור ולסייע למי ששואל "איך עושים את זה".
השנה המחאה שמה דגש על הדרישה להפסיק את 'המשלוחים החיים' של עגלים וכבשים מאוסטרליה ומאירופה. לעצור את הרפורמה בשוק בשר העוף, שתביא להרג מיותר של מיליוני אפרוחים 'עודפים'. להשקיע בעיקור וסירוס כלבים וחתולים. להטיל אחריות פלילית להתעללות על מנהלים בתאגידים – בימים אלה מציינים שנתיים לתחקיר הראשון שחשף התעללות בבעלי-חיים במשחטת "זוגלובק" וטרם הוגשו כתבי אישום בפרשה.
לדברי אופק רון ממארגני המצעד, המצעד דיבר על הרבה אספקטים, ואין אספקט אחד מרכזי שהוא עסק בו. "קשה להגיד אם זה יותר ניסויים או יותר כלבים, לדעתי כל אחד התחבר לתחום שלו והגיע למצעד", הוא אומר. "מה שגרם לאנשים לצאת מהבתים ולבוא זאת העובדה שכל העמותות איחדו כוחות למען האירוע, זה לא היה אירוע של עמותה אחת. באו מ- "אנונימוס" ומ-"תנו לחיות לחיות" ומעוד עמותות ואיגודים טובים, כולם התחברו ביחד ובזכות זה הצלחנו להגיע לכל הקהל ולהביא כל כך הרבה אנשים. התקציב שהוקצב לנו הוא כמעט אפסי ומסתכם בסדר גודל של כ-20 אלף שקל. השיווק נעשה מפה לאוזן ומשיתופים של אנשים בפייסבוק, אפילו לא היה תקציב לשיווק רוב הכסף הזה הושקע בפיתוח. קיבלנו הרבה מאוד תמיכה, אין הרבה אנשים שמתנגדים לאג'נדה של ההפגנה הזאת".
לפי סקרים, בישראל בין 3-5% טבעונים, וכ-8% צמחונים וכרבע מהישראלים טוענים כי הפחיתו את צריכת הבשר.
